אהבה ומוות בטהרן

.

וואו.

וואו !!

"אל תרפו מהחירות" 

"הירח לעולם לא ימות בשמים / כך החירות,

כמו שפעת המים. "

תודה רבה-גדולה-מאוד-מאוד על שירך,

יצחק יקר. <לב>

רבקה

---

את מחסום הפחד.

לא מעט לוחמי חופש שילמו בחייהם, אך סללו דרך לבאים אחריהם.

וכפי שכתבת "אל נא יהא עולם בלי ירח"

כך החופש לחירות אינו נפסק לעולם.

תודה על שיר נפלא.♥️⚘

השיר מתאר אהבה אסורה בטהרן שמסמלת חופש, אך מסתיימת בטרגדיה אכזרית תחת שלטון מדכא.

אסור לוותר על החירות – גם מול פחד ועריצות, כי רוח החופש לא נכבית.

שיר מטלטל  כתבת יצחק היקר

שבת מבורכת ושקטה עד כמה שאפשר 

שמוליק

מטלטל, משטר דרקוני: הם נתפסו במארב של משמרות המהפכה. הוא תלוי על מנוף, היא נאנסה ואתה קורא לעולם על תרפו מהחירות. תודה רבה לך יצחק היקר, ערב טוב ושבת טובה ושקטה. 

שורותיך המרגשות הן קינה על זוג אנשים צעירים שאהבתם נגדעה ביד רמה, ברברית ואכזרית.
הטרגדיה של שתי הדמויות מהווה תזכורת לכך, שהחירות היא המדד להיותנו בני אדם.

 הסרת המטפחת בתחילת השיר מסמלת את המרד ב"בערות" וב"מחסום החירות". זוהי פעולה של שחרור אישי ופוליטי מול חוקי דת כפויים.

השיר מציג תמונה רכה של "שלהבת נעורים ותקווה" ואהבה בין בני זוג שמנסים למצוא מסתור ורגע של שפיות ב"פינות אפלות". הניגוד הזה מתנפץ מול האכזריות של "משמרות המהפכה".

הסוף של הגיבורים הוא מזעזע – הוא מוצא להורג בתלייה על מנוף (סמל מוכר להוצאות להורג באיראן) והיא עוברת פגיעה מינית קשה. זהו תיאור של המחיר הנורא שמשלמים אלו שמעזים למרוד.

הבית האחרון הופך למניפסט. הוא קורא לקוראים לא לוותר לעולם על החירות, כי היא המדד להיותנו בני אדם. השיר מסתיים בנימה של נצחיות – כשם שהירח והמים הם כוחות טבע שלא ניתן להכחיד, כך גם השאיפה לחופש תמיד תנצח את העריצות בסופו של דבר.

זהו שיר שמדבר על גבורה מול רשע, ועל האמונה שהרוח האנושית חזקה יותר מחבל התלייה
תודה ולימים טובים אחרים - שנוכל לחזור לשיגרה המבורכת - שבטובה

את החופש והחירות הם מבקשים, לאהוב, לשמוח ללא מגבלות קשות כפי שמוטלות עליהם כרגע. מי יודע אם יצליחו לבצע זאת. 

שיר עם הרבה כאב והמסקנה היא: החירות

 ואנו זוכים לחגוג את פסח חג החירות ואם רק נשוב ונתחבר לספר הספרים  נזכה כולנו

 לאהבת  חינם -שלום ואחדות.

 חג חירות שמח ומבורך בהרבה נסים.

אמן ואמן.