אהבה ומוות בטהרן

ואז , היא נשקה לו

פורצת את חומות הפחד

מסירה מעל ראשה את המטפחת

סמל הבערות ומחסום החירות

הייתה בהם שלהבת נעורים ותקווה

כמו טל שחר על אדמה חרבה

מצאו מסתור בגגות ופינות אפלות

מאחדים יחד , את נשמותיהם הנצורות

ודווקא , כשחשבו שמצאו שלווה

באה והגיעה אותם הרעה

נתפסו במארב משמרות המהפכה

הוא תלוי על מנוף היא , נאנסה

לעולם אל.תרפו מהחירות

מדד היא להיותכם אדם , בעטו בעריצות

הירח לעולם לא ימות בשמים

כך החירות , כמו שפעת המים.