שירים

על קרעים, חיבור ,זיכרון ושכחה

כף ידי ריקה , ריקה

מכף ידך

מארצך , מארצי

חסר , כה חסר

הולך ונבלע ברעש הגובר

 

הוורדים הצהובים בגני פרצו באחת

כמו להתריס מול הרע

לנסות לאחות קרעים

להסוות את אלה החוחים

 

לפעמים נדמה כי בסדינים

נותר ריח יהלומי גופך

מנצחים את ריח זיכרונות המתים

אי-שם נשכחים , בחולות אבודים

 

אנשים מאחלים שנה טובה

מפוצצים זיקוקקים , מתמכרים לקוקטיילים

הרי , שנה חדשה בפתח

לא עת למרה , עת לשכחה

 

ואני , אני רק מחפש גשרים

אלה שנותנים טעם לחיים

להרחיק מקרבנו ליצנים מלהגים

גם אם חסינות להם , בספר החוקים

 

ארצי הייתה לקרוסלה של אכזבות

ידך נשכחה מידי

אני כבר לא רוקד ומנשק בחצות

לבי , יחף מאשליות

 

המסע כאוב נגוע ומאחר

ומה שלומי ומה שלומך

יחפה הדרך ,  רעה

האופק סוער , ללא נחמה.

תגובות

דני זכריה / המסע כאוב נגוע ומאחר / 01/01/2026 14:17
שמאי ארמן / הכאב / 01/01/2026 14:41
שמואל כהן / גם בתוך קרעים ואכזבות, עצם החיפוש אחר חיבור וזיכרון הוא מעשה של תקווה ואנושיות. / 01/01/2026 15:06
רבקה ירון / *** / 01/01/2026 15:25
אביה / נהדרת שירתך לאורך כל המסע - יפה ונוגע כתבת / 01/01/2026 18:02
גלי צבי-ויס / אהבה וכאב / 02/01/2026 07:56
אלה לי / ואתה מחפש גשרים שיתנו טעם לחיים😢 / 03/01/2026 11:09