על קרעים, חיבור ,זיכרון ושכחה

כף ידי ריקה , ריקה

מכף ידך

מארצך , מארצי

חסר , כה חסר

הולך ונבלע ברעש הגובר

הוורדים הצהובים בגני פרצו באחת

כמו להתריס מול הרע

לנסות לאחות קרעים

להסוות את אלה החוחים

לפעמים נדמה כי בסדינים

נותר ריח יהלומי גופך

מנצחים את ריח זיכרונות המתים

אי-שם נשכחים , בחולות אבודים

אנשים מאחלים שנה טובה

מפוצצים זיקוקקים , מתמכרים לקוקטיילים

הרי , שנה חדשה בפתח

לא עת למרה , עת לשכחה

ואני , אני רק מחפש גשרים

אלה שנותנים טעם לחיים

להרחיק מקרבנו ליצנים מלהגים

גם אם חסינות להם , בספר החוקים

ארצי הייתה לקרוסלה של אכזבות

ידך נשכחה מידי

אני כבר לא רוקד ומנשק בחצות

לבי , יחף מאשליות

המסע כאוב נגוע ומאחר

ומה שלומי ומה שלומך

יחפה הדרך ,  רעה

האופק סוער , ללא נחמה.