שירים

מוקד האש

ולאט שוב אני מגשש

בְּחֶלְקֵי גוּף שבדמיוני זָכַרְתִּי,

עד שורש הגבעות

שצמחו בךְ- בנעוריךְ אז.

 

בסיבוב ספירלי, איטי,

מגיע- כמעט ביראה-

אל לב שדיךְ, אל מוקד האש

ואת נאנחת, ואני איתך.

 

תאוות תינוקות

שבה אליי בזִקנה,

ומתגדש בי המתוק,

הרגש המזנק.

 

אני אוהב אותך

כמו אז, ויותר-

הים מתגעש,

נסחף בךְ, נמס, אובד.

 

עד מתי יעמוד לנו החוף למגן?

תגובות

שמואל כהן / האם יעמדו האהבה והחיים עצמם מול הגלים הסוערים של הזמן?🌹🌻🌹 / 28/10/2025 23:11
🐝🐝BeeBee / 🐝🐝 / 29/10/2025 00:28
אודי גלבמן / כמוני עומדים ילדים על / 29/10/2025 06:50
יצחק אור / כמו אז ויותר / 29/10/2025 08:05
דני זכריה / עד מתי יעמוד לנו החוף למגן? / 29/10/2025 08:48
רבקה ירון / *** / 29/10/2025 10:48
אדם אמיר-לב / מוקד האש / 29/10/2025 15:01