שמוע שמענו בשידורי ישראל על המעשה הנפשע על הסכסוך בין יורם כהן ובין ימימה הבת שירות ומנהלת אורלי דניאליס מספריית נווה חמודותיים, אבל על מה ולממה הייתה הפרשה? שדמתה לפרשת בלק, בה בלעם מקלל, ופה הבת שירות ויורם קיללו אחד ת'שנייה.
ולצערנו שנתיים לפני הפרשייה התקבל יורם כהן, בן החמישים וחמש לספרייה בתור אחד שהיה עוטף ספרים בניילון ומדביק סלוטייפ ושולח את זה לחביבה העוזרת ולימימה תנעמי הנעימה הבת שירות כדי שתדפוק חותמת עגולה ותכניס הספר למאגר. ושיהיה בריא יורם כהן היה רעב ובגלל שלא הייתה מסעדה בספריה והמסעדות מסביב דפקו מחירים, ובהתחשב בזה שהייתה לו יכולת לבשל מרק תימני, חשב לעשות המאכלים בפרוזדור שבין המשרדים.אז יום אחד הביא כל החומרים כולל שעועית שהשרה כל הלילה בקערה וכולל חוואיג' זול שבזולים שקנה בבסטה של יחיא חדד שמה בסיבוב של שעריים (שלפני 30 שנה מוטי רמקול חסם, כששעריים הפסידה למרמורק)
ואוקצור, יורם כהן הגדיל לעשות שיהיה בריא והביא כיריים חשמליות וסיר ושם כל הפרודוקטים ועשה מרק, אממא מאמא מיה, לא היו חלונות בפרוזדור של המטבח, ועשה המרק שבעבע ועשה בועות והריח ניחוח התפשט והתפשט והפקידה הבת שירות ימימה צרחה פתאום "הרגתם אותי, חנקתם אותי" תוריד מיד את הסיר לפני שאני ידווח למנהלת אורלי"
ויורם כהן שיהיה בריא לא רצה ואמר "למה מי את? אני עובד כאן שנתיים ואת בת שירות מזד**ת, עובדת כאן חודש וכבר פתחת פה כמו האתון של בלעם בן בעור"
"אם אני בלעם בן בעור, שים לב לריח מהגרון הגאון שלך, ריח עראק כמו מהמערה של לוט"
"לוט אללה ירחמו, זכר צדיק לברכה" התעצבן יורם "חוץ מזה את מהעדה שלנו הריח לא זר לך, את לוגמת לוגמא בהנאה ובכיף, ראיתי אותך מביאה קובנה ומחלקת לכולם יא צבועה, יא צבוע"
וימימה בכתה ואמרה שהעליב אותה ושתתלונן עליו, והוא תפס לה ת'יד חזק, כמו היד החזקה של רבנו בן מימון ואמר שלא תעז להיות שטאנגרית.
ואמרה: "אתה בטח לוקח כדורי נפש שאתה מתנהג ככה, אז לך לך, תחפש....חפש מי ינענע אותך יא לולב של סוכות"
ואמר שתיזהר בלשון שלה ותשלח אותה לישון למה ידבר עם אבא שלה צדוק שהוא מכיר אותו שנים, על הבת שמלכלכת ת'פה שלה
וימימה אמרה: "התבלבלת, אבא שלי זה ציון, צדוק, זה דוד שלו, מת לפני חצי שנה עליו השלום, נהיה מרחום, קיבל התקף לב"
"מת?" צעק יורם כהן "למה לא אמרת לי?" ובכה גם הוא. למה גדלו ביחד במרמורק כמו שני אחים.
ואז הופיעה חביבה העוזרת ואמרה שיתבייש איך שהוא מתייחס למישהי שכמו הבת שלו. וזה הגביר את הדמעות של ימימה בת השירות וגם כהן המשיך לבכות על צדוק.
"יאללה תבכה תבכה, יא תנין יא סוס יאור, רק אל תשכח להוריד המרק" גיחכה ימימה.
ואז, לשמע הצעקות בווליום גבוה,הגיעה אורלי דניאליס המנהלת ואמרה שמהר מהר יוריד את המרק מהאש כי זה לא בית תמחוי, ולא רצה, למה גם שיקרה ואמרה שכל יום בשנה שעברה עשה מרק ופיתות וכל הספרנים והספרניות התלוננו לה וגם לקוחות לא רצו להגיע לספרייה בגלל ריח התבשילים וכבר קיבלה תלונות מאהובה לב וממרים ישראל על הריח הנורא שבוקע מהספרייה ומגיע עד לבסיס הצבאי.
ויורם כהן התעצבן ואמר: "מרוב בילוי בסביבה של הספרים נהיית לי ממציאנית של סיפורים ושקרים. אלף לילה ולילה...יאללה תוציאי ספר חדש יא אורלי, יאללה שלחי, שלחי את הסיפורים להוצאת ידיעות, מהר!!!"
אז אורלי התעצבנה ועשתה מעשה בלעם וקיללה אותו שימות אמן ומהר.
"ולא מספיק חבר שלי צדוק מת לפני חודש ואת מקללת אותי?" בכה.
וימימה התערבה ואמרה: "אז יאללה תצטרך אליו, הוא ממש מחכה לך, שלח לי מכתב, אתה תילך לגהנום, לכף הקלע והוא יישאר בגן עדן, רק יצא לשער של העולם הבא יגיד לך ביי ביי מתוק" וצחקה צחוק מרשוע.
"ככה?" בכה יורם כהן "להתעלל ביהודי זקן כמוני שיכול להיות אבאשלך?"
וימימה עמדה מולו, הצביעה על עצמה ואמרה בנעימה מתנגנת כזאתי: "יואווו אתה רווק מזדקן, חי אצל אחות שלו...לי יש כבר חבר ונרשמתי במכללה, מה אתה השגת ומה אני... תחשוב ותתבגר..."
והיא צחקה והמנהלת שתקה.
והמנהלת אורלי עשתה עוד מעשה ובו ביום העבירה את יורם כהן להיות מחליף בספרייה למעלה ושלא יבוא לידי מגע עם בת השירות ימימה שתהיה בריאה, למה ככה היא הייתה מזועזעת ממנו. למרות שהייתה לה לשון חדה, מושחזת ולא כדאי ליפול לפה שלה.
ואחרי כמה ימים יורם כהן הלך לאסוף את החומרים שלו מהמקרר שבפרוזדור וראה סיר מתבשל עם ריח הניחוח המעורר ישנים ומקיץ נרדמים, אוקצור, הריח של המרק עם החווייג' ושאל מי מכין את זה, והפקידה חביבה אמרה בנון שלנטיות
"אה, זותי ימימה מכינה לנו מרק"
והוא נהיה ככה אדום וקרא: " יא ריבונו של שעריים ונווה חמודותיים, מה שונה הריח של המרק שלי, שהתלוננתם עליו, מהריח הזה!"
וימימה הופיעה כולה חיוכים ואמרה:
"זה החוואייג', אתה קנית אותו בוודאות מיחיא חדד ששם בו ג'יפא ורעלים איומים כמו השדים מסדום ועמורה, מלאך המוות עשה ת'תבלין הזה, ואני קניתי אותו מרחמים תנעמי ששם בו רק בריאות ואריכות ימים וניחוחות גן עדן"
