מולי עננה

אכן ראויה ההקדשה ליקי היקר שעכשיו

הוא בשמים ושם הוא קורא את מה שאנחנו כותבים לזיכרו ומקדישים לו.

תיהיה זכרו של ירי ברוך

שמוליק

אתה מביט אל השמים. מטוסים רועמים שמה, אך מעליהם שמים אחרים, גבוהים יותר, רחוקים יותר. והדלת ננעלת.  

• העצבת גם אותי בשיר נוגע זה!

.

תיאור מצמרר ונוגה ועדין בו-זמנית. 

היטבתָּ לשוֹרר אֶת לכתוֹ - הדלת ננעלת אחריו.

ונגעתָ בי. מאוד-מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר. 

<לב>

רבקה

---

כתבת כואב צובט את הלב 

וואו, 

זה הסוף, באמת הסוף

הדלת ננעלת.

ברקע יש קולות ישנם רעשים אבל הם אובדים

מול האובדן.

יש עננה בשמים - אבל היא חסרת הבעה...

כואב השיר שכתבת על לכתו של יקי.