מעשה בעופר ברנסון הזרקן

ויהי היום ובמחנה חוש"ם שעליו פיקדו דניאליס ואבודרהם שיהיו בריאים הגיע חייל ז'דיד שקראו לו עופר ברנסון. הוא היה אמור להיות הנשק באפסנאות החיילית, אבל הגיע עם מדי אלף שאותם לא הסיר ולו לרגע אחד במהלך העבודה שלו. למה לא העיז לטבול את הידיים הנקיות שלו בשמן הרובים ובגריז ולא הרים קילו או שניים של ציוד, חוץ מעידית, שאליה נחזור.
והרסר שקיבל אותו, השם שלו היה אילן בן חייל, זה לא השעון בן חייל אשר איננו נח. אלא אשכרה אילן בן חייל, בן של איש קבע מורעל חושרמוטה. יענת'ו הוא כבר נולד איש חייל, כבר שיצא מהבטן של האמאשלו, קיבל מספר אישי ותמונה ומדים ונעליים גבוהות. למה גדעון אבא שלו היה המועמד לרמטכלות, לא כאן בישראל, כמובן, אלא באיי הקוקוס, שמה חיפשו איש צבא מישראל שילמד אותם מה זה צבא, אבל לא הלך לו למה תפסו אותו שמה מעשן צינגלה ולוקח עוד אחת, ואז חזר לארץ והוליד את הבן שלו אילן.
ואילן בן חיל פגש את עופר ברנסון והצביע על החיילים עובדיה ואפי שעבדו קשה בפירוק מחסן התחמושת הישן שהיה בקונטיינר חלוד והוציאו ארגזי תחמושת, כל אחד 10 או 20 טון ואמר לו:
"יחד נעמיד את האפסנאות על הרגליים"
ועופר הסתכל עליו ככה יפה יפה והושיט לו מעטפה ואמר "קח פתח אותה"
ואילן בן חיל פתח אותה וראה שיש לו פטור מהרמת משאות, פטור משמן, פטור מלינה בבסיס, פטור משמירה ושאל אותו ככה
"תגיד לי יא חביבי, ממה אין לך פטור"
ועובדיה התקרב ככה כי שמע את השיחה ואמר לאילן ולעופר:
"אין לו פטור מהחיים"
ועופר ברנסון התבעס מהעקיצה ואמר:
"ואין לי פטור להיפגש עם חברה שלי עידית"
ובכל פעם שהיה צריך לעשות תפקיד היה מוציא ומחדש רטרואקטיבית את הפטורים שלו, כאילו זה איבחון של מכון שילוב שמוציא פטורים והקלות בבגרויות. ותמיד תמיד חיפש איך לחמוק כמו נחש ולתת לעובדיה ולאפי לעבוד במקומו. עד שפעם אחת נקרתה ההזדמנות של הלייף, מה זה ההזמנות, אשכרה הזדמנות הזדמנות: הזדמנות להיות עם עידית (שאותה פגש לילה אחד באקספוזה ומאז לא נפרדו דרכיהם), הזדמנות לרדת לאילת עם הסובארו, הזדמנות לשתות קשאסה בפאב של הנרי בנואיבה, הזדמנות לקורס צלילה עם האלמוגים.
ובאחד מהימים של סוכות נסע עופר ברנסון באוטו הז'דיד שלו, סובארו עם גג פתוח מאחורי אוטובוס אגד שהסיע חיילים לבסיס ושמע על הדרך פיצוצים, והאוטובוס ככה קיבל פיצוץ מיריות ואולי מאיזה שב"ח של פתח שעמד על גבעה ליד הבסיס וריסס ולרגע הדלת נפתחה וכמה חיילים ניטרלו את המחבל אבל עלו על מטען ונפצעו
ועופר יצא מהאוטו ושיחק אותה פצוע וצעק "אייה אייה" ו"שורף לי" ו"תצילו אותי"
ומיד ניגשו החובשים שקפצו מן הבסיס הסמוך וחבשו את כולם והוא צעק "אליי אליי, אני פה הפצוע הקשה"
ובדקו אותו ואמר שנפגע באברים הפנימיים ומצלצלות לו האוזניים כמו טלפון גוביינא ולקחו אותו להדסה עין כרם ועשו לו זריקה בטוסיק ונתנו לו פטור מפחיד וגימלים לאיזה חצי שנה ומנוחה בבית שלו שברמת דניה.
ואפי ועובדיה המסכנים נשארו שבועיים מבלי לצאת הבייתה ואילן בן חייל אמר להם לפנות את מחסן התחמושת הענקי מאחורי הגדר של הגבול עם צומת בילו מאחורי החנות של חפציבה שרעבי שמוכרת מרק שעועית עם פיתה בחמישה שקלים. וכשרצו לצאת הבייתה אחרי שהיו תקועים שלושה שבועות אז דניאליס, שיהיה בריא, ביקש מהם טפסים מיוחדים למה יש עכשיו סיכון לצאת בגלל הפיגועים.
ועופר ברנסון ירד לאילת עם חברה שלו עידית ונהג כל הדרך בסובארו עם הגג הפתוח וצחק על כל העולם עם עידית ואמר שקנה לה צמיד מזהב אוריגינל לכבוד המומנט והיא דפקה לו וואחד בוסה והוא היה מבסוט שסידר את כל העולם ואחותו הצולעל והתולעת והוא שם ספיד של מאתיים בלי לשים פס על שום שוטר והם הפליגו בדרכם לאילת ושמו פס:
כי מי שחרא צף
ומי ששם פס פתאום צץ
ומי שמשקיע שוקע
ושישתוק שקט הס
אחרת לא יקבל פס