נגעתי

שמים

נעורים

אדמה

והכרה במציאות

נגיעה וכאב

<לב> <לב> <לב>

...וזה כואב  כואב כואב. 

ויותר מהנגיעה הפיזית זה בוער בעצמות. .

אלמותי!

<לב> <לב> <לב>

והיום אנחנו באויר כי האדמה חרוכה

<לב> <לב> <לב>

.

לא עליי כתבתי אלא על אדמת ישראל. 

רבקה

---

<לב> <לב> <לב>

והאדמה שעליה אנו דורכים או בה נוגעים,

נדמה כי היא מזדקנת איתנו, למרות שהמראה שלה צעיר כתמיד.. 

עצוב שכזה רבקה יקרה 

.

לא עליי כתבתי אלא על אדמת ישראל. 

רבקה

---

<לב> <לב> <לב>

חזק חזק .חיבוק לך

<לב> <לב> <לב>

עַל הָאֲדָמָה הַחֲרוּכָה
עוֹד יִפְרָחוּ 
פְּרָחִים שֶׁל תִּקְוָה
עֶשְׂרוֹת אַלְפֵי הַמַּפְגִּינִים
מְנִיפִים אֶל עַל דְּגָלִים
גַּם הֵם רוֹאִים
אֵיךְ אֶת הָאֲדָמָה הַזֹּאת
אֲנָשִׁים רָעִים חוֹרְכִים
בְּאֵשׁ שֶׁל שִׂנְאָה וּפַלְגָנוּת
הַאֲמִינִי יוֹם יָבוֹא
וְשׁוּב תִּזְכִּי  לִרְאוֹת
בְּטוּב הָאָרֶץ הַזֹּאת.

תודה רבקה יקרה על השיר שאני מבין בדיוק למה התכוונת ואף על פי כן אני מקווה שעל  האדמה החרוכה עכשיו עוד יפרחו פרחים של תקווה.

<לב> שמואל יקר, יקר, <לב> הבנתָּ נכון. מאוד. <לב>

רבקה יקרה

***********

כבר לא אדמה טובה ומניבה

לא תצמיח, חרוכה  היא ...

ואף על פי כן

ארצנו הקטנטונת

לא תמו פלאיה ... 

שיר אקטואלי כואב ומכאיב

נוגע בקיומנו

נותן זמן הרהורים ...

תודה לשירתך חברה יקרה

שבוע מבשר

ממני עליזה. 

<לב> <לב> <לב>

הבדל תהומי בין המגע הזה בצעירותך, למגע העכשווי. עצוב... קרקע חרוכה. 

<לב> <לב> <לב>

מחבקת יקרה 

<לב> <לב> <לב>

<לב> <לב> <לב>

ואני שואלת,

האם היא תשוב ותצמיח דשא עשב ירקרק?

כמוך רבקתי גם אני זוכרת,

פעם הייתה פה אדמה טובה ודשנה...

אוי רבקתי, כל כך עצוב

כל כך כואב לראות אקמה חרוכה.

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> חיבוק חזק-אוהב לךְ ביום הזה. <לב>