שיגרה מבורכת

מִינְגֵּלִים פַּעַם בְּשָׁבוּעַ זֶה כָּל הַסִּפּוּר
שְׁנֵי הַזּוּגוֹת שֶׁלֹּא צְרִיכִים יוֹתֵר אִשּׁוּר
מְדַבְּרִים יַחְדָּיו עַל דָּא וְעַל הָא
כְּמוֹ זוֹרְקִים הָיוּ קֵיסָם לַמְּדוּרָה
כִּי לְדַבֵּר הֵם מַמָּשׁ לֹא צְרִיכִים אִשּׁוּר..

מקסים צביקה היקר השיר על המפגש השבועי בין שני זוגות שמינגלים עושים כמו היו יושבים סביב מדורה וקומזיץ עושים.

לילה טוב

שמוליק

.

להמשיך - ולשרוף אֶת הזמן. 

נתת ביטוי ברור ואמיתי לאחד הצרכים הנפשיים של הגיל 

הזה, הנושק ל(כמעט)סוף הדרך. 

מדַבר אליי מאוד, מאוד. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. 

רבקה

--- 

חברים ותיקים בשיח קליל, אך מתחת לפני השטח בעבוע שעלול להתפרץ בכל רגע. ככה זה גם בין חברים של שנים ארוכות. מעלליו של נושא אחד דליק! 

חבורה עם הרבה מה לומר, עם מדורת שבט עליזה ומשלהבת. אולי איזה סיר פויקע במעמקי הלהבות... יין או ערק ליד, והרי לך ערב קסום ומיוחד 

אשרי הקסם שהיה לאש -

גדולה

מפגשים חד שבועיים

מסביב למדורה

בניחותא שני זוגות

אפשרי ומומלץ.

יום נעים צבי.

החברים הנאמנים שצברנו. חברות זה דבר יקר.