פכחון

הם לא ימותו, אורנה יקרה

הם רק יהיה קצת אחרים.

תחושה קשה היא חוסר האונים הזה

אבל אל תאבדי את התחושה הזו בידיים

את היכולת שלהן להרגיע קצת את הלב

את האהבה הזו שיש בהן.

שולחת לך אנרגיה טובה 

שתתן לך כח להמשיך

גם אל השיר הבא.

שִׁירִים אַף פַּעַם לֹא מֵתִים,

בַּלֵּב תָּמִיד הֵם נִשְׁאָרִים

לִפְעָמִים  לְזִכְרוֹנוֹת הוֹפְכִים

אוֹ לִתְחוּשׁוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעַ

רַק הַדְּמָעוֹת אֶת הַמִּלִּים שׁוֹטְפוֹת

הַמְּסַפְּרוֹת עַל אֲהָבוֹת

שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ עוֹד.

שיר מרגש ונוגה כתבת אורנה יקרה, אני מבין מבין מילות השיר שהכוונה היא לחמך החולה במחלת האלצאיימר שאת אותו כל כך אוהבת.

יום טוב ושנשמע רק בשורות טובות

שמוליק

אופטימי, כואב, נוגע ללב - את מבקשת שישאיר אצלו את הכאב שלך וכך לא יהיה לך צורך לכתוב את שירייך וכל שאת רק יכולה זה ללחוץ בידיך האוהבות כדי להרגיע את הכאב. תודה רבה לך אורנה היקרה, המשך יום קסום.

וגם מה שמת יחזור לחיים , אל תדאגי, יש מאיין :)* 

אני אומר לך משהו שהוא בניגוד למקובל: אל תכתבי שירים כאלה כי הם פשוט קורעים את הלב.

עוצמתי ממש מאין כמותו ומזכיר לי בכלל שיר רוק שאהבתי ושמו: אל תשליכי את אהבתך  

.

מסע חיים והמטען הכבד שנושאים במהלכוֹ. 

למי ניתן אֶת האהבה שבידיים, 

אֶת שיצרנו ויוצרים במהלך חיינו. 

לא פשוט. 

מדַבר אליי מאוד, מאוד.

תודה רבה-רבה על שירךְ, אורנה אהובה, משוררת יקרה לי מאוד. 

היי בטוחה שלא שכחנו ולא נשכח אותך (לא אני, בכל אופן). 

מאחלת לךְ אך טוב, 

חיבוק, 

רבקה

---