סיפור קצר: נחום תקום

לא ידעתם ,

לא ראיתם

לא שמעתם

לא ממש היכרתם

עד הסוף המר..

שיר כואב עם תחושה מתסכלת , האם ניתן היה למנוע את הסוף המר? לו רק ידעתם..

יום טוב ומבורך

שמוליק

ישמור האל את רוחו המיוסרת ונבכה אנחנו את כשרונותיו שאבדו.

צביקה, אני מכיר כמה אלה. סיפורים עצובים באמת.

יחד נסעתם לטיולים אך לא ידעת עד כמה קשה הוא מצבו הנפשי. כמהנדס תכנן לפרטי פרטים את פרידתו מן העולם. מאוד עצוב. 

נתת קווים לדמותו: לא חברותי-כפי שאתה נוהג לומר על עצמך, ולכן כנראה התחברתם בכל זאת. וכמה עצוב שלא פתח ליבו בפניך ולא ידעת עד כמה קשה מצבו הנפשי. 

עד כמה אנו מכירים כה טוב 

ולא מכירים בכלל.

ואם זו הסיבה, אז עצוב שבעתיים, שלא קיבל את עצמו בעצמו

אחר כך מפה לאוזן נודע

שלהוריו נחת לא גרם

נשים לא היו לו מעולם,

שתה לשכרה  

אבל תמיד היגיע בזמן לעבודה.

לא פעם אנו עיוורים לסובבים אותנו

עצוב

אני אוהב אנשים שונים באישיותם. אבל כאן הסוף עצוב ומר 

.

חייו ומותו של אדם לא ידוע, לא מוכּר,

על אף המשותף-לכאורה.  

אני מודה לךָ על הרגישוּת ביחסךָ אליו בשיר, צביקה יקר 

מאוד. 

רבקה

---