לאדוני באהבה

שרתתי בצבא בזמנו והחיילים קראו לי-לולו לאחר שראו את הסרט

הם טענו שאני דומה לה בחיצוניות-כניראה שצדקו,,,,,חבל

שלא בכישרון שלה......

לבי נרגש והולם למקרא מילותייך.. .האמנם?

והכיצד זה לא נקרית על דרכי?

אז אלוה פיצה אותי בסיס מקסימה!

סידני פואטייה השחקן

גילם דמות נערצת

בסרט לאדוני באהבה

דמות שאי אפשר לשכוח

ואת השיר שכתבתי כאן באתר

אני מקדיש לך אודי היקר

לַאֲדוֹנִי בְּאַהֲבָה/ש.כֹּהֵן

הוּא לֹא חָשַׁב לִהְיוֹת מוֹרֶה,

זֶה לֹא הָיָה אֶצְלוֹ בַּתָּכְנִיּוֹת,

וּלְבֵית הַסֵּפֶר הוּא הִגִּיעַ בְּמִקְרֶה.

הַתַּלְמִידִים בְּחַשְׁדָנוּת

אוֹתוֹ קִבְּלוּ,

וְהוּא רָצָה שֶׁרַק דֻּגְמָה

מִמֶּנּוּ יְקַבְּלוּ.

תָּמִיד רִאשׁוֹן הִגִּיעַ לַכִּתָּה

וְלָבוּשׁ הָיָה הוּא בִּקְפִידָה.

הַתַּלְמִידִים, שֶׁלֹּא רָצוּ

מַמָּשׁ לִלְמֹד,

לֹא הֵבִינוּ אֵיךְ הוּא

לֹא הוֹלֵךְ כְּבָר לְאִבּוּד,

וְאֵיךְ לְכָל תַּלְמִיד

מַקְדִּישׁ הוּא מַחֲשָׁבָה,

כִּי בְּלִבּוֹ הָיְתָה אָז הַתִּקְוָה,

שֶׁאֶת תַּלְמִידָיו

יוֹבִיל לְהַצְלָחָה

בַּשִּׁעוּרִים שֶׁל הַחַיִּים.

אַט אַט הַתַּלְמִידִים

לָמְדוּ אֶת הַשִּׁיטָה,

וְאֶת הַמּוֹרָה קִבְּלוּ

בְּאַהֲבָה וּבְהַעֲרָצָה,

וּבְנֶשֶׁף הַסִּיּוּם שֶׁל הַשָּׁנָה

אֶת הַשִּׁיר "לַאֲדוֹנִי בְּאַהֲבָה"

הִקְדִּישׁוּ  לַמּוֹרֶה

בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּבְשִׂמְחָה.

וְהַמּוֹרֶה שֶׁלֹּא רָצָה לִהְיוֹת מוֹרֶה

אֶת הַשִּׁעוּר לָמַד,

וּבְאוֹתוֹ הַמַּעֲמָד

אָמַר אָז  בְּלִבּוֹ:

"אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה

זֶה לְהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת מוֹרֶה."

מקסים השיר שכתבת אודי היקר מנקודת המבט שלך.

יום טוב ומבורך

שמוליק

איזה שיר מהמם כתבת לי שמוליק יקירי 

על סף דמעות, משום שלגעגוע לסרט חוברים געגועי לאבא שלי - חבל שלא הכרת אותו היה אוהב אותך!- יחד עם זכרון בסרט באותו ערב סגרירי בתל אביב ואני בן עשרים 

את דמותו של אביך ראיתי יותר מכל. לצד בתי הקולנוע שהיו ואינם עוד, והסרטים עם התום המתוק. נוסטלגיה כואבת. 

אז אני כעת ברכבת לעכו    ...ומה ששמוליק כתב וריגש אותי מתעצם עוד יותר עם מה שכתבת,גלי יקרה לי

עזוב את הסרט שהשאיר חותם 

עצם ההליכה לסרט היה טקס 

בפני עצמו 

יפה כי אתה זוכר זאת כאילו היה אתמול 

תודה אודי, תודה על שיר מעורר זיכרונות

קולנוע "אופיר" סרט אלמותי

סידני פואטייה ולולו...

אבל אצלך - הזיכרון הכי חזק

זה אבא שלך. 

בטח כל פעם שאתה עובר ליד המגרש הריק 

אתה רואה מול עיניך את בניין "אופיר" עומד שם ואתה עם אבא שלך...

ואגלה לך סוד, גם לי יש קשר מיוחד לקולנוע "אופיר", בבניין שממול

בקומה השלישית, גר פעם בחור צעיר ויפה...  והיום הוא בעלי .

נהדרת שאת. תודה~

ללכת לסרט הנהדר הזה אשר נחרט בך לעולמי עד. מקסים אודי יקר 

הבייב שבשחורי אמריקה, הלבנים אהבו אותו. כתבת מדהים