בלהט הנוסטלגיה

בטוח שהייתם צעירים ויפים ועכשיו אתם רק יפים. (כך אבא שלי ז'ל היה אומר) נראה לי בכללי שאתה ממש חופשי ומשוחרר מעכבות. פשוט נפלא :)* 

מה זה נהניתי. ככה כן בונים חומה נגד הפאקקינג זיקנה ומחדירים אור בעור....

שכחתימשהו?

לִבְרֹחַ מִן הַזְּמַן

וּלְהַרְגִּישׁ שׁוּב צְעִירִים

וְהַמְּסִבָּה רַק תֵּרוּץ הָיְתָה

לַמִּשְׂחָק הַמַּקְדִּים..

מקסים צבי היקר על השיר ועל הדרכים המגוונות 

בהן אתה בורח מן הזיקנה.

יום טוב

שמוליק

.

וואו. 

שלוש השורות הראשונות של הבית הראשון הם רק המבוא

להמשך המהמם, עם כל האמיתות ש-מי רוצה לשמוע, לדעת, 

כמו- 

צעירים ושוטים- מעולם לא היינו יפים- 

אירוני, ארסי, מציאותי, חכם. 

ברררר ...

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר. 

רבקה

---

לא רק לשמוע את השירים של העבר, גם אם לא ממש הצליח לחקות אותם כראוי. בכל זאת, היה זה משחק מקדים מוצלח ביותר. 

המציאות שהיתה רוצה להדמות לדמיון

העבר בחיינו

יום נעים-פעמיים כי טוב איש יקר

ממני מרים

עור לעור 

ממלא את הלב והגוף באור 

משעשע יקר

לעד לא תשכח אותן, ולא משנה אם המוסיקה שנוגנה שם הייתה חיקוי עלוב למקור מן העבר