שירים

זֵר עֲנָנִים

זֵר עֲנָנִים
 

לַשָּׁוְא אֲחַכֶּה בְּעֵת יֵרֵד הַיּוֹם,

עוֹמֶדֶת מְצַפָּה בְּפֶתַח הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה.

בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת עוֹד יְכוֹלָה אֲנִי לְדַמְיֵן

אֶת הַזֵּר הָעֲנָק, הַשָּׁזוּר מֵחַמָּנִיּוֹת וּמֵאוֹר,

וְאֶת קוֹלֵךְ הַמָּתוֹק הַמֵּבִיא עִמּוֹ בְּרָכָה:

"מַזָּל טוֹב, בִּתִּי, לְיוֹם הֻלַּדְתֵּךְ".
 

אַךְ הַבַּיִת שׁוֹקֵט, וּבְעוֹמֶק לִבִּי

מִתְפַּשֶּׁטֶת הַרְגָּשַׁת רֵיקָנוּת מַשְׁמִימָה וְקָשָׁה.

הַדְּמָמָה מַכָּה בִּי, וְהַצַּעַר נִקְרָע –

כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה, אֵין לִי עוֹד לְמִי לוֹמַר

בִּשְׂפָתַיִם רוֹעֲדוֹת: "אִמָּא, תּוֹדָה".
 

אָשִׂים פְּעָמַי אֵלַיִך, אֶל חֶלְקַת הָעָפָר,

פְּרָחִים רְטֻבִּים מִדְּמָעוֹת אֲפַזֵּר עַל קִבְרֵךְ.

רַק שָׁם, בֵּין הַשְּׁבִילִים, אַרְגִּישׁ מֵחָדָשׁ

אֶת מְלֹא הָאַהֲבָה שֶׁנָּטַעְתְּ בִּי מֵאָז.

אֶגַּע בָּעָלִים הַיְרֻקִּים, בַּצִּמְחִיָה הַקְּטัנָּה,

וּמִמֵּךְ וּמֵהֶם, כְּמוֹ בְּמַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים,

אֲנִי שׁוּב שׁוֹאֶבֶת נְשִׁימָה וְחַיִּים.
 

מְדַבֶּרֶת אֶל הָאֶבֶן הַקָּרָה וְהַקָּשָׁה,

עוֹנִים לִי מִמֶּנָּה קוֹלוֹת שֶׁל דְּמָמָה.

אַךְ מִבַּעַד לַבְּכִי הַנֶּפֶשׁ יוֹדַעת –

אַתְּ שָׁם מִלְמַעְלָה, בִּגְלִימָה שְׁקֻּפָה וְזַכָּה,

מַבִּיטָה עָלַי בְּמַבָּט מָלֵא רַחֲמִים.

אַתְּ קוֹטֶפֶת עֲנָנִים בִּצְבָעִים קְסוּמִים,

אוֹגֶדֶת אוֹתָם לְזֵר שֶׁל שָׁמַיִם,

וְלִי תַּגִּישִׁי אוֹתוֹ בְּסֵתֶר, בְּיוֹם חַגִּי,

בְּלִי תַּבְנִית שֶׁל עוּגָה וּבְלִי אֵשׁ שֶׁל נֵר.
 

כֹּל שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִמֵּךְ, אִמִּי הָרְחוֹקָה,

הוּא שֶׁתַּאֲסְפִי אוֹתִי שׁוּב לְתוֹכֵךְ, בַּחֲלוֹם,

עִיטְפִי אֶת גּוּפִי הַכּוֹאֵב בְּאַהֲבָתֵךְ,

סוֹכְכִי עָלַי מִפְּנֵי הַקֹּר,

כִּי לִי אַתְּ חֲסֵרָה, אִמָּא, כָּל כָּךְ חֲסֵרָה.
~

תגובות

שמואל כהן / שירך נוגע עמוק בנימי הנפש ומצליח להעביר בעדינות מצמררת את הגעגוע לאם שאיננה. / 08/11/2026 08:36
גלי צבי-ויס / קולות של דממה / 08/11/2026 09:09
דני זכריה / ֹּל שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִמֵּךְ / 08/11/2026 09:25
אדם אמיר-לב / חסרה / 08/11/2026 10:32