שירים

כוכבים מראים לשון

 

שמש זרקה סולם אור אל המים

ויורדת אליו - זמן ללכת לישון.

כוכבים ביישנים חיררו בשמים

נקבים שדרכם רק מראים הם לשון.

 

רק ירח לבנבן ורזה אך אמיץ

מאחורי הענן מתחבא, לא מציץ -

מחכה שדודתו-החמה תתיגע

ומתחת לאופק לשינה תתרגע.

 

אך בינתיים השמש את האופק שורפת

והמיים בולעים את שבילה המוזהב.

הים מאבד את צלילות של התכלת,

בתהום של הלילה כמו דם צבעו זב.

 

הרוח בשמש כל היום נלחמה,

במשבים צוננים-רטובים קיררה.

עשתה הכל, פעלה מעל לסביר

אך כעת כבר הרגישה שנגמר לה אוויר.

 

הגלים, שהרוח הרקידה ביום,

נרגעו, מוכנים כבר ללכת לישון.

אל החוף הם הגיעו, אוחזים בחוזקה.

בחול כמו בגלידה נוגסים בתשוקה.

 

תגובות

רחל בנגורה / מעולה תאור שקיעה קסום וחי / 14/08/2021 11:06
jakuper / אני כל ערב מסתכל איך שהחמה יורדת למטה. / 14/08/2021 11:27
אורנה / גרמי שמיים / 14/08/2021 11:10
jakuper / שבת טובה? / 14/08/2021 11:25
נורית ליברמן / שמש זרקה סולם אור אל המים / 14/08/2021 13:51
שמואל כהן / לקרוא את השיר בשבת בצהרים / 14/08/2021 14:21
רבקה ירון / *** / 14/08/2021 16:50
גלי צבי-ויס / מחול הטבע / 15/08/2021 05:05