רבי זוכמן פרק שלישי
בפרק הקודם:
חלומות בלהה שהיו לרבי זוכמן
שמהם "הבין שיהיה לו בן בקרוב.
"על-כרחך" אמר לעצמו, "מן השמים מודיעים לי
שרעייתי תלד בן ומזכירים לי את שבועתי לרבי מנדל ".
וכך עברו במחשבתו קושיות לכאן וקושיות לכאן. בין כך ובין-כך ניגש רבי זוכמן לארון הספרים, הוציא משם את שטר השבועה לרבי מנדל והניחו בכיס מעילו, כאומר לעצמו "מנחת זיכרון מזכרת עוון" שחלילה – כזאת לא תהא בישראל - לא יעבור על השבועה לכשתגיע שעתה להתקיים.
רבי מוישה זוכמן לא שב יותר למיטתו, הוא ברך את ברכות התורה, לקח חומש ספר "שמות" והחל לקרוא בפרשת "יתרו", את קבלת התורה מהר סיני, כפי שנהוג לעשות בהתקרב חג השבועות. כך חזר וקרא עד שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית.
כמעשה שבשגרה הלך לבית הכנסת, טבל במקווה, והתפלל בכוונה יתירה, לאחר התפילה זימן עצמו ל"בתי אונגרין" להקביל את פני הצדיק מפראג ולהיוועד עמו.
המפגש עם הרבי הגדול מפראג
קהל רב צבא על שער בית המדרש ב"בתי אונגרין" ורבי זוכמן נתן דעתו שיחלוף כל היום כולו וכולי האי ואולי יצליח, בדוחק רב, להיכנס לכ"ק האדמו"ר. כמו כל האנשים עמד גם רבי זוכמן בשורה הארוכה שמרגלותיה הגיעו עד לשכונת "בית ישראל" הסמוכה.
"רבי זוכמן! רבי זוכמן! קרא אדם מרחוק, ואמר לרבי מוישה: "בוא עמוד לפניי, יודע אני שזמנך דוחק". וכך היו עוד אנשים שהכירו את העגלון וקדמו אותו לפניהם עד שלאחר שעה קלה, רבי זוכמן עמד בפתח בית המדרש, ממתין לשמשו של הרבי אשר על פיו יישק כל דבר.
רבי זוכמן נקרא ע"י שמשו הזמני של הרבי להיכנס.
שמשו הזמני של הרבי היה לא אחר מר' "מוט'ל הגנב". כך כינוהו הכל.
מוט'ל זה, היה בעברו תלמיד ישיבה ליטאית. אולם בהגיעו למצוות, יצא לתרבות רעה, והחל להסתובב עם פרחחי ירושלים המכונים "נערי הברזלים". כינוי זה דבק בנערים אלה בשל היותם חסרי מעש ויומם ולילם עברו עליהם בישיבה על הברזלים ב'כיכר ציון' במרכזה של העיר.
אולם הבטלה מביאה לדבר עבירה ולא חלף זמן עד שמוטל וחבריו עסקו ב"גניבות קטנות" ואף בביקורים בבית הנשים "הלא הגונות" באזור התעשייה החשוך ב"גבעת שאול". מכאן הדרך אל תא המעצר ב"מגרש הרוסים" הייתה קצרה ביותר.
ראש הישיבה ששמע על דבר מעצרו של מוטל – שעתה היה בן עשרים ומעלה – לא נשאר שווה נפש. הוא התייצב במגרש הרוסים והתחנן על נפשו של מוטל בהבטיחו שהוא ערב לבחור.
ראש הישיבה פנה לבית המדרש בבתי אונגרין וסידר למוטל עבודה כשמש לעת מצוא, ואף שותף לפעמים ב"משמרת הצניעות" המורכבת מצעירים גברתנים, והידועה בהשלטת טרור על תלמידים ותלמידות שיצאו לתרבות רעה והחזרתם למוטב.
עתה שימש כשמש זמני של הרבי מפראג. והודיע לרבי זוכמן כי הוא יכול להיכנס להיוועד עם הרבי הקדוש.
תדהמה רבה אחזה ברבי זוכמן: על כסאו של הרבי הקדוש ישב אדם בעל הדרת כבוד אך דמיונו היה מפתיע מאוד לרבי מנדל שנעלם לפי שבועיים.
רבי זוכמן פנה לרבי הקדוש ואמר לו "רבי מנדל? איך הפכת לרבי מפראג?"
הס! הס !" נזדעק השמש הגברתן - מוטל הגנב. "כיצד אתה מדבר לרבי הכהן הקדוש מפראג? ומדוע אתה קורא לו ר' מנדל"?
הרבי הקדוש ביקש מהשמש להמתין מחוץ לחדר ההתוועדות, ופנה אל רבי זוכמן במאור פנים. "מה שימך יהודי יקר וכיצד בידי להועיל לך?"
רבי זוכמן גולל בפני הרבי את מסכת חיו ובעיקר את היותו חסר בנים שנים רבות.
"נו.." שאל הרבי. "ובדיקות רפואיות עשיתם אתה ורעייתך?"
"כן" ענה רבי זוכמן. "עשינו בדיקות והרופא אמר שאין שום מניעה לא אצלי ולא אצל רעייתי – להבאת ילדים".
"נו שוין" אמר הרבי. "עכשיו תספר לי מה אתה עושה בחדרי חדרים"
"בבוקר אני קם..." התחיל רבי זוכמן, אך הרב קטע אותו ואמר "ספר לי מה אותה עושה אחר תפילת ערבית!"
"ובכן, כבוד הרב" אמר רבי זוכמן. "אני נוטל ידיי, אוכל פת ערבית יחד עם רגינה רעייתי, ולאחר ברכת המזון, אני יושב ללמוד כמחצית השעה, קצת תהילים, קצת פרשת שבוע וכן הלאה וכן הלאה".
"נו ..? ואחרי הכול, כאשר אתה עולה למיטתך, מה אתה עושה?" שאל הרבי הקדוש .
"אני אומר אני יהי רצון לסגולה להולדת בנים, קורא 'קריאת שמע' על המיטה, ונרדם עד לתפילת שחרית".
"ואינך אומר אלו מילות חיבה לרעייתך? או מלטף איזה ליטוף קטן במצחה ?" שאל הרב.
"לפעמים" ענה רבי זוכמן. "אני אומר לה כמה טוב היה האוכל, או אם בגדיי מגוהצים כהלכה, אך זאת אומר אני לה לפני קריאת שמע".
"אז לבטח", אמר הרב. "אינך מחבק אותה או מנשק אותה, קל וחומר שאינך עושה בה כמכחול בשפופרת, הלא כן, רבי זוכמן?" סיים הרב את שאלתו.
"וודאי". אמר רבי זוכמן. "שכפי שאמר רבנו כך הם הדברים. חלילה מלעשות דברים כה מגונים עם רעייתי. כבוד הרב" המשיך זוכמן "מה פירוש כמכחול בשפופרת?"
הרבי הקדוש שתק שעה ארוכה. לא ידע אם לחייך או לבכות. "ומה חושב רבי זוכמן" אמר הרבי הקדוש לעצמו. "שעדיין חסידות מביאות דור חדש לעולם? והלא צריך לעשות פרו ורבו ! ורבי זוכמן זה, אינו יודע דבר וחצי דבר על דברים שבינו לבינה".
שאלות קשות היו לפתחו תמיד, ומעולם לא נכשל בתשובתן ונשאל על טריפה בתרנגולת ובאבחת-עין מצא את הפגם. תמיד קבלו את פסיקותיו בדיני ממונות ולא עלתה טרוניא אף לא פעם אחת. בקי היה גם בעניינים של חולין ואף בהבלי העולם מצא את ידיו ואת רגליו.
אולם קושיא זו של רבי זוכמן. מצריכה מחשבה רבה. אמנם הפתרון קל. אולם לבצע דבר כזה - זו משימה בלתי אפשרית . "מסתבר" אמר הרב לעצמו , "שגם זוכמן וגם רעייתו תמימים אף מן החתולים, וצריך ללמדם לעשות דברים שהשתיקה יפה להם, אך ללא 'מכחול בשפופרת', יישארו רבי זוכמן ורעייתו ערירים לעולמים".
הרבי ניעור ממחשבתו וכהרף עין עלתה במוחה התשובה. "מוטל ! מוטל!" קרא בקול לשמשו הזמני. "יש לי מטלה מיוחדת עבורך".
ללא הקדמות מיותרות, ולאחר שביקש מרבי זוכמן להמתין בחוץ, פנה הרבי לשמש הזמני ואמר: "יודע אני" אמר הרבי ל 'מוטל הגנב' "על עברך ופשעיך, אך איני רוצה להזכיר נשכחות, ומשעשית תשובה, נמחלו כל עוונותיך". "אך עתה רוצה אני לשמוע ממך מה ניתן לעשות עם רבי זוכמן שהרי אין לו יד ורגל בעניין "פרו ורבו" וצריך לשבת על המדוכה ולחשוב כיצד להביאו ליד כך 'שיבוא אל אשתו' להקים זרע לישראל.
מן החתולים, וצריך ללמדם לעשות דברים שהשתיקה יפה להם, אך ללא 'מכחול בשפופרת', יישארו רבי זוכמן ורעייתו ערירים לעולמים".
הרבי ניעור ממחשבתו וכהרף עין עלתה במוחה התשובה. "מוטל ! מוטל!" קרא בקול לשמשו הזמני. "יש לי מטלה מיוחדת עבורך".
ללא הקדמות מיותרות, ולאחר שביקש מרבי זוכמן להמתין בחוץ, פנה הרבי לשמש הזמני ואמר: "יודע אני" אמר הרבי ל 'מוטל הגנב' "על עברך ופשעיך, אך איני רוצה להזכיר נשכחות, ומשעשית תשובה, נמחלו כל עוונותיך". "אך עתה רוצה אני לשמוע ממך מה ניתן לעשות עם רבי זוכמן שהרי אין לו יד ורגל בעניין "פרו ורבו" וצריך לשבת על המדוכה ולחשוב כיצד להביאו ליד כך 'שיבוא אל אשתו' להקים זרע לישראל/
"אולי", הציע מוטל, "להביאו למקומות האסורים, ואוכל להכניסו
שיוכל להביט בנעשה.
"לא יקום ולא יהיה" אמר הרב, בנזיפה, והמשיך "אין זו תורת ישראל. אלה מקומות הפוגעים בנפש האדם"
"מלבד זאת" המשיך הרב, "יש כאן את 'ולא תתורו אחרי עיניכם' שזה לאו חמור מאוד".
אם כך אמר מוט'ל יש להביאו (בערמה) לפני מדריך חתנים.
"ומהו אותו מדריך חתנים"? שאל הרב.
"כפי שידוע לרב", אמר מוטל, "זה זמן שיש מדריכות כלות אשר מנחות את הנערות הצעירות – בסמוך לנישואיהן - מה מותר מה אסור וכן דברים של מקווה טהרה וכל כיוצא בזה, למען היות שלום עם הבעל".
"לאחרונה שמעתי, שיש גם מדריכים לחתנים העוסקים בהדרכת הבחורים לכבד את נשותיהם, וגם מעט עניינים "שבינו לבינה" כדי שהנישואין יעברו בשלום".
"נשמע טוב" אמר הרב, ושאל, "ומי יממן את ההדרכה הזו"?
"אני חושב", ענה מוט'ל, "שאם הרב יכתוב פתק למדריך החתנים, הדבר ייעשה ללא תמורה, משום כבוד תורתו של הרב, ומצווה רבה יש גם בכך לכבד בקשתם של תלמידי חכמים".
"יפה דרשת" אמר הרב למוטל, "עכשיו בדוק מי האיש המדריך והבא לי אותו לכאן ואף אדבר עמו. ובינתיים הכנס בחזרה את רבי זוכמן, כדי לשכנעו שמדובר בלימוד חשוב כדי שלא יסרב"
"אכן כך אעשה" אמר מוטל.
המשך יבוא
