שירים

כשתחלוף הקורונה

כשתחלוף הקורונה.doc

כשתחלוף הקורונה / רחמים גוב-ארי

כשתחלוף הקורונה –

אקח את ידה של זוגתי,

יחד נשוטט בשכונה,

מבצרי לא יהיה רק ביתי.

ניסע לשפת הים אחר הצהריים,

יהיו שם אנשים לרוב,

נלך בחול, נחלוץ נעליים

בלי לחשוש, בלי לחשוב.

די לבידוד, די לבדידות,

שלום משפחה, שלום חברים,

נבקר בכל פארק ובכל חנות,

נשוב לתיאטרון, לקולנוע ולסרטים.

 

כשהקורונה תחלוף –

אחבק את ילדיי – ולא בזום!

אטייל עם נכדיי בגינה ובחוף,

אנשק אותם ולא יקרה לי כלום.

בעצם, יקרה, יקרה המון –

ליבי יקפוץ משמחה ואושר,

אפסיק לגעת בהם רק בדימיון,

אשלים כל מה שהיה לי חסר.

 

כשתחלוף הקורונה –

אשוב לפקוד את יקיריי,

אלך לדרוש בשלום יתום ואלמנה,

אלקט את השברים שהשארתי מאחוריי.
אלך לראות את אחיי ואחיותיי,

את אהובי ליבי וצאצאיהם,

אמצא מרפא לגעגועיי,

הנה, שבתי אליהם.

ואת יקיריי שאינם בחיים

שבימי הזיכרון לא פקדתי –

בני משפחה, קרובים וחברים –

נר, זר פרחים וקדיש – לא שכחתי.

עתה אשוב, אעלה לקיברם,

הם לא ידעו מהי קורונה,

אספר להם, אתייחד עימם,

בגללה נעדרתי שנה!

ביקור חולים לא אעשה בטלפון,

אתן חיבוק לאדם, אשב לידו,

אולי אומר את הדבר הנכון

ובלי פחד אאחוז בידו.

 

כשתחלוף הקורונה הממארת –

ארחיק לכת ולא רק לספורט,

לא אחפש תרוץ או סיבה מיוחדת,

איש לא יזהירני, לא ירשום לי רפורט.

כן, אחזור גם להתעמלות מודרכת,

לחדר כושר, לבריכה,

להרמת המשקולות המפרכת –

גופי יהיה שוב שרירי כהלכה.

 

כשתחלוף הקורונה הממארת –

ארוץ שוב לדיונות החול

שכל כך אהבתי שם לשבת,

אזמין את כל חבריי, כל מי שיכול.

לא, לא אדרוש עוד מסכה,

רק מחצלת או כיסא מתקפל,

ככל שנתקרב כן תרבה השמחה,

נשתה, נעלה זכרונות, נשתטה ונתהולל.

 

כשתחלוף הקורונה –

אחזור להיפגש עם חבריי

על כוס קפה ליד המרינה,

נחליף חוויות ונצחק עד בלי די.

ניזכר איך התווכחנו על פוליטיקה,

והכל במחשב ובסמארטפון,

נשים סוף לרטוריקה,

ניישר את ההדורים – ולא בטלפון!

 

כשתחלוף הקורונה –

אגשים מה שבליבי נחרת:

להרחיק עד אי שם צפונה

ולהדרים עד ים סוף ואילת.

אז אשוב לנדוד בדרכים,

הר וגיא, ארץ, עיר,

יער וחורש, מדבריות וימים,

אשא קולי, אצעק, אשיר.

אסע למפלים,

אעלה וארד במדרונות,

אלך נגד הזרם בנחלים,

אשתאה מהשיטפונות.

 

כשתחלוף הקורונה –

אנצור בליבי את כל הטוב,

את השכן ואת השכנה

שקנו לי מצרכים לרוב.

את הטיפ לשליח אתן ביד

ולא אניח מאחורי הדלת,

לא אצעק תודה ואעלם מיד,

אשאל: אולי תרצה להיכנס, לשבת?

 

כשתחלוף הקורונה –

אשוב מול קהל לספר סיפורים

על תקופה שהיתה וחלף זמנה,

בדרמה, בהומור ובשירים.

לא עוד מרחק שני מטר,

נניח מאחור את הקורונה!

לא עוד אלקוג'ל וכל היתר,

נשוב נחיה כבראשונה.

 

כשתחלוף הקורונה –

לא אוסיף לצאת לקרב.

אשיב את חרבי לנדנה,

כי איש את אחיו יאהב.

הקריה לא עוד תהיה סוררת

כשתחלוף הקורונה,

הן אין לי קריה אחרת,

היא תשוב ותהיה נאמנה.

תגובות

שמואל כהן / ללכת להתחסן / 02/08/2021 04:52
רחמים גוב-ארי / שמוליק יקר, תודה רבה. / 02/08/2021 11:26
גלי צבי-ויס / קריה נאמנה / 02/08/2021 05:21
רחמים גוב-ארי / גלי יקירה, כן, אני, כמו / 02/08/2021 11:28
יום טוב צבי / לחבק את הנכדים / 02/08/2021 06:41
רחמים גוב-ארי / יום טוב יקר, הלוואי שי / 02/08/2021 11:29
רחל בנגורה / החיים שלנו / 02/08/2021 07:56
רחמים גוב-ארי / רחל יקרה, כולנו נושאי / 02/08/2021 11:31
אורנה / כשתחלוף הקורונה / 02/08/2021 09:12