בן בלי בית

חזק, מטלטל, פסימי וקולע - כל ניסיונותיך לחזור אל השפיות עלו בתוהו ואתה מסיר את הגבול בין המציאות לבין ההזיות. תודה רבה לך יקי היקר.

בן השפיות 

להיגיון

מתריס אך נוגע באמת 

.

... וְהַדּוֹבֵר נותר בֶּן בְּלִי בַּיִת, מרַחף בין הפיצולים ... 

קשה להרגיש, וקשה לחיוֹת עם ההרגשה הזאת. 

שיר מדויק וקשה. 

תודה רבה-רבה!, יקי יקר, אהוב. 

אִתְּךָ, 

רבקה

---

ברשותךָ, יקי, לקריאתי, להבנתי, יש טעיוֹת בניקוד: 

נִסְעָר (כאן, בשיר: שם-תואר); 

נִראָה (בשירךָ, בזמן עָבָר);  

בֶּן בְּלִי בַּיִת (בֶּן כאן: בסמיכוּת, בדיוק כמוֹ בֶּן-בַּיִת, למרוֹת מילת הקישור בְּלִי)

אִם הבנתי לא-נכון אֶת השיר, סליחה! 

תודה רבה שוב, ולילה טוב. 

רבקה

---

כְּמוֹ לוּלְיָן 

עַל חֶבֶל דַּק

הוֹלֵךְ בֵּין הַמְּצִיאוּת לַהֲזָיוֹת

אַךְ יוֹדֵעַ גַּם לִשְׁמֹר

עַל מַצַּב שִׁוּוּי מִשְׁקָל

בְּעֶזְרַת מוֹט אָרֹךְ

וּכְשֶׁאֶת הַגֶּשֶׁר תַּעֲבֹר

אֶל הַשְּׁפִיּוּת תַּחֲזֹר

שָׁם שׁוּב יִתְגַּלֶּה לְךָ הָאוֹר..

עוד שיר עוצמתי עם הרבה חומר למחשבה כתבת יקיר היקר. אני בטוח שאתה יודע לנווט את דרכך בחזרה אל השפיות ואל האור.

חיבוק ממני ושבוע טוב

שמוליק

כדי לתת הגיון לכל אשר אתה חווה, פוררת, ריסקת ויש לזה מחיר. עתה אתה מהלך בין הפיצולים. 

להיות בין לבין 

כמו הנשימה הופכת צרה 

תאוריך מפעימים 

שבוע טוב יקר

אתה לא כאן ולא שם ועם זאת כאן ושם בוז', 

כתוב מהמם, הפיזי והדמיוני מתערבבים לקוקטייל משכר חושים :)*** 

מרחף

בין קצוות ידים של אלה החיים

תבורך

ועתה אתה מחפש את האיזון שלא ישבור את נפשך. מרגש מאוד מאוד