שירים

הלילה

וואו איזה לילה 

ומה לי להלין לעומת תושבי הדרום שחיים זאת בשגרה. 

לילה לבן מאות טילים על ראשי מכוונים לנתב"ג ואני מושב קילומטר קו אווירי והרי בבית הקטן שלי בית עץ ואין חדר מדרגות רצה כל הלילה לבית של חמי והעובד זר ( שגם הבית הנ"ל אינו מוגן) להרגיע את האב חולה הדמנציה ועובד זר שנמצא בדיוק עשרה ימים בארץ. 

הלוך ושוב הלוך ושוב

עקרונית איני פחדנית

כלל.

להסתכל על לוד ולחשוב שבבוקר היה לי תור עם חמי לרופא שם ובשיקול דעת וויתרתי.

לוד העיר שאני עושה בה הכל רופא, קניון, בנק או ספר לשיער.  

לחשוב שהערבי שישבתי איתו אתמול בקופת חולים 

או קניתי אצלו קאטייף מתוק וברכתיו ב"רמאדן כרים" הוא אותו אחד שרץ עם עיניים בוערות רצח. 

 

לוד אותה עיר שהייתי נוסעת בשבת בבוקר לקנות פיתות טריות הייתי נהנית לראות יהודים יוצאים עם הטלית מבית הכנסת והערבים אומרים להם שבת שלום. 

דו קיום אמיתי

הרמוניה שבאבחה אחת נעלמה.

וגם הם שילמו מחיר דמים בלילה הזה כי הקאסמים לא יודעים להבדיל.

אב ובת יהי זכרם ברוך

כי מוות זה מיותר לכולם.

כל כך עצוב.

אני כותבת ועל מסך הטלוויזיה רצות האזעקות 

ואני עייפה .

יכולתי להעלות עוד שיר אבל בא לי לפרוק.

לימים טובים. 

אמן

תגובות

רחל בנגורה / צריך תמיד לזכור / 12/05/2021 09:05
שמואל כהן / המוזה שותקת עכשיו, / 12/05/2021 09:37
רבקה ירון / *** / 12/05/2021 10:37
אורנה / ברור לי שלא / 12/05/2021 11:10
רבקה ירון / *** / 12/05/2021 11:40
גלי צבי-ויס / באבחה אחת / 12/05/2021 11:31
יום טוב צבי / ריגשת / 12/05/2021 12:38
אלה לי / התנהלות כביכול שבשגרה וזו המדינה / 12/05/2021 14:23
דני זכריה / ​באבחה אחת / 12/05/2021 14:57
עליזה ארמן זאבי / י ים קשים לעיכול... / 12/05/2021 19:54
שמאי ארמן / תסכול וזעם / 12/05/2021 21:12
אודי גלבמן / אפשר להשתגע ממה שקראת� / 12/05/2021 21:27