דּוֹהֶרֶת בְּרַכֶּבֶת חַיַּי

כְּמוֹ מְרַחֶפֶת מֵעַל נְהַר חַיַּי
רְווּיָה שִׂמְחַת חַיִּים
גַּם אִם בֶּעָבָר -
חַיַּי הָיוּ אֲפֹרִים
וּבַקְּצָווֹת הָרְחָבִים
אַף שְׁחֹרִים קוֹדְרִים
רְווּיֵי דְּאָגָה, חֲרָדָה
פֶּן אֲאַבֵּד אֶת אֲשֶׁר אָהַבְתִּי
אֲבָל עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי שְׁרוּיָה
רְווּיָה בְּעֹנֶג נַפְשִׁי וְגוּפִי
בַּמִּפְלָט שֶׁלִּי
בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁלִּי בְּחוֹף הַיָּם
מִתְעוֹרְרִים בִּי מִיצֵי נִשְׁמָתִי
בִּמְתִיקוּת שׁוֹפַעַת
קוֹרְאִים לִי,
מְצַוִּים עָלַי
לִכְתֹּב, לִיצֹּר
וַאֲצַיֵּת לָהֶם
עַכְשָׁו
לְיַד דְּכִי הַגַּלִּים
שׁוֹאֶפֶת אֲוִיר,
גּוֹדֶשֶׁת בּוֹ רֵאוֹתַי
וּמַמְשִׁיכָה לִשְׁאֹף וְלִגְדּלֹ
פּוֹקַחַת עֵינַי "הַיְּרֻקּוֹת כְּאִזְמַרְגָּד",
פּוֹקַחַת לִרְוָחָה – וְעוֹצֶמֶת
וְאָז
מַרְגִּישָׁה שֶׁיָּד אֱלֹהִית
נוֹגַעַת בִּי
לוֹטֶפֶת בְּשָׂרִי
וַאֲנִי מְעֻנֶּגֶת, נֶאֱנֶקֶת לְלֹא קוֹל
חַדְרֵי לִבִּי גְּדֵלִים
כְּמִסְדְּרוֹנוֹת אֲרֻכִּים
אֲנִי צָפָה כְּעָלֶה עַל הַמַּיִם
הַגַּלִּים מְטַלְטְלִים אוֹתִי מִצַּד לְצַד
הַשֶּׁמֶשׁ מְחַמֶּמֶת עוֹרִי
וְהָרוּחַ מְשִׁיטָה אוֹתִי הָלְאָה וְהָלְאָה
צָפָה אֶת חַיַּי.
דּוֹהֶרֶת בְּרַכֶּבֶת חַיַּי.
עוֹצֶרֶת רַק בַּתַּחֲנוֹת
שֶׁטּוֹב לִי בָּהֶן
לוֹקַחַת נְשִׁימוֹת
שֶׁל אוֹר וְאַהֲבָה
רֹגַע וְשַׁלְוָה
לַמְרוֹת שֶׁלְּעִתִּים מַבְחִינָה 
שֶׁסְּלָעִים גְּדוֹלִים מְבַקְּשִׁים לַחְבֹּט בִּי
הֵם לֹא יִפְגְּעוּ בִּי
בִּגְמִישׁוּת חוֹמֶקֶת בֵּינֵיהֶם,
חוֹמֶקֶת מִכֻּלָּם!
וּמְחַיֶּכֶת אֶל הָעוֹלָם.