עוני פניי

כאבתי איתך יקרה 

שבת נאמנה 

כה נוגע, כה מרגש וכה אותנטי. 

כנות מרגשת.

.

הנה עוד שיר למיטיבֵי קרוֹא. 

.

כתוב באותו העצב שיכול לנבוע אך ורק מאי-התקיימוּתוֹ בָּהּ,

.

בדּוֹבֶרֶת, של "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָּנִים".

.

על כן, הדוברת תַּהֲרֶה מעצמהּ ותלד אֶת עצמה,  

.

וכךְ תוכל למגר "אֶת הָעֹנִי (אֶת היעדר-העושר שבהריון) 

.

מִפָּנַי" - מתוךְ-תוכָהּ.

.

.Chapeau 

.

.

מדַבר אלַי מאוד, מאוד, 

.

ומדַבֵּר על כל אישה עקרה - ולכל אישה עקרה - בהבנה

.

וברגישוּת, מתוךְ הכאב והייאוש. 

.

מעולה, ברור. 

.

.

תודה רבה-רבה, אורנה יקרה, אהובה מאוד.

.

שלךְ, תמיד, 

.

רבקה

---

חזק, מרגש, קולע - את נכספת ללדת את עצמך כדי לחוש פיצוי על כך חוסר הפוריות שלך. תודה רבה לך אורנה היקרה, שבת מקסימה.

מציאות כואבת

כל כך מובן

וגם המחשבה 

פשוט נכונה..

חיבוק ממני  אורנה יקרה על השיר הקשה והנוגע בנימי הנפש.

בברכה

שמוליק

יופייך נאה לו שירנין את נפשך כל יום ויום. וגם את עין רואייך

תלדי את עצמך, זו המסקנה הנכונה כל כך.

ואין! אין שום עוני בפניך. רק להתבונן בעומק שעיניך מביעות. 

הכאיב לי השיר הזה אורנה יקרה!