קמטוטים

עונג לקריאה השיר הזה. וכי למה שיוותר על זכרון כה נפלא! 

.

אחחח. 

.

הפעם שזרתְּ חוט-זהב-ו-משי במילותייךְ והותרתְּ טעם של דבש. 

.

אהבתי מאוד, מאוד. מאוד, מאוד. 

.

.

תודה רבה-רבה-רבה, אורנה אהובה מאוד. 

.

שלךְ, מוקסמת, 

.

רבקה

---

ומי האויל שיגע בזכרונות אהבה?

אני נורא אוהב את הסגנונות המשתנים שלך, אשה יפה.

בכדאי לזכור אותך עוד 

ואת מחייכת אהובה את וכתיבתך כה נוגעת כתמיד 

חג שמח 

שאריות גופך שם על הסדינים הקמוטים, הריח שלך והאהבה. לא בכדי חייכת...

זיכרון חבוי בחיק

סדינים מקומטים,

עדות... 

ממתינים להמשכיות.

מקסים אהובה.

תודה גדולה על עוד שיר מבית מדרשך

תבורך כתיבתך המשיבה נפש. 

שירתך מחלחלת דרך הנימים הדקים שבעור.

עונג לעין ושמחה בלב.

שבוע מבורך לטוב

וחג אביב שמח ומתוק

אורנה יקרה..

את זיכרונות האהבה

את מחביאה 

מתחת לסדינים המקומטים,

וכשהוא אותם מצא

פשוט נשכב על הסדינים..

מקסים אורנה יקרה השיר , את קמטי האהבה המסתתרים בין הסדינים לא מוחקים..

חג שמח

שמוליק