שירים

לא כבוד חיפשתי

יָצָאתִי הָעֶרֶב הֵעִירָה סִסְמָאוֹת שֶׁל בְּחִירוֹת מְהַלְּכוֹת
עַל קִירוֹת עַל אוֹטוֹבּוּסִים עַל לוּחוֹת מוֹדָעוֹת
נִזְכַּרְתִּי בֶּהָהוּא שֶׁאָמַר שֶׁאֶצְלוֹ זֶה הַכֹּחַ הַכֶּסֶף הַכָּבוֹד
וּמִמָּה שֶׁאָמַר אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת הַכָּבוֹד- וּמוֹסִיף : לַעֲבֹד –
וְיוֹתֵר מִכֹּל: לַעֲזֹר. 
זֶה הָיָה לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה. הָיִיתִי חוֹקֵר צָעִיר שֶׁחָקַר
דְּמוּת יְדוּעָה, וְאֶל תְּבַקְּשׁוּנִי שֵׁמוֹת- הַסִּפּוּר הוּא הָעִקָּר
וְהַחֲקִירָה נִמְשְׁכָה מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב וְהָיִיתִי כְּבָר עָיֵף
חָלַמְתִּי רַק לַחֲזֹר לְבָתֵּי הַקְּטַנָּה וּלְסַפֵּר לָהּ סִפּוּר
אֶלָּא שֶׁאָז הֻפְתַּעְתִּי עַל יְדֵי הָאִישׁ שֶׁמִּמּוּל :
רְאִיתִיךָ, כָּךְ אָמַר לִי, עִם מַכְשִׁיר הַשְּׁמִיעָה, מְמֻקָּד
וּשְׂכַלְתָּן וּפוֹגֵעַ לְלֹא הֶרֶף בַּיְּעָדִים וּבְמַטָּרָה –
בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ , קְצָרָה וּמְדוּדָה: יֵשׁ לִי בֶּן חֶרֶשׁ וְאִלֵּם
וְהוּא מְיֹעָד , הֵן תָּבִין לְמָה . וְהוּא כְּבָר בֶּן שֶׁבַע.
הַאִם תּוּכַל לִרְאוֹת ? לִפְגֹּשׁ בּוֹ בְּבֵיתֵנוּ? לְהִתְרַשֵּׁם?
וְאָז חָזַרְתִּי אֲנִי לְיָמִים רְחוֹקִים רְחוֹקִים. לִבִּי נִרְעָד.
לְמָחֳרָת, בְּאִשּׁוּר וּבְסַמְכוּת נִפְנֵיתִי אֶל בֵּיתוֹ.
הַיֶּלֶד הָיָה יָפֶה לְהַפְלִיא . אַךְ לֹא הוֹצִיא מִלָּה.
אֲבָל אֲנִי הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּעֵינָיו. הָיָה בָּהֶן אֶת הַמַּשֶּׁהוּ.
אֶת הַדְּבָר מָה שֶׁיָּדַעְתִּי: לֹא תַּם הַקְּרָב. וְיָדַעְתִּי
שֶׁאִם לֹא עַכְשָׁו – לֹא יִהְיֶה אֵימָתַי. וְהוּא יָצָא 
אִתִּי לַדֶּרֶךְ. שְׁבוּעַיִם תְּמִימִים לְאַחַר שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה
לִמַּדְתִּיו מִלִּים רִאשׁוֹנוֹת , וּבַחֲלוֹף זֶה הַזְּמַן אָמַרְתִּי
לְהוֹרָיו: הוּא יֵלֵךְ לְבֵית סֵפֶר רָגִיל. נִפָּגֵשׁ עוֹד כָּךְ 
וְכָךְ זְמַן. רַק קְחוּ לוֹ מוֹרֶה לְדִבּוּר. לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת הָעִנְיָן. 
בַּכִּתָּה יִתָּכֵן וְיַחְטֹף מַכּוֹת. לְכוּ תֵּדְעוּ מֵאֵיפֹה זֶה יָבוֹא.
הִמְשַׁכְתִּי בְּקֶשֶׁר. שִׂחַקְנוּ פִינְגְּפוֹנְג פַּעַם בְּשָׁבוּעַ.
מַכּוֹת הוּא לֹא קִבֵּל מֵאַף אֶחָד. גָּבוֹהַּ, בִּרְיוֹן וְחָזָק.
לְאַחַר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה סִיֵּם מִשְׁפָּטִים וּמִנְהַל עֲסָקִים
עָבַר נִתּוּחַ שֵׁתֶל בְּאָזְנָיו. כַּיּוֹם הוּא עוֹרֵךְ דִּין.
לֹא כָּבוֹד חִפַּשְׂתִּי הֵן תֵּדְעוּ- אַךְ זָכִיתִי לוֹ בְּמָנוֹת יְתֶרוֹת:
וְאֵלּוּ הַמִּלִּים. לֹא שִׁיר. לֹא חָרוּז. רַק הַמַּחְשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב  :
שֶׁבַּחַיִּים שֶׁלָּנוּ – שׁוּם כְּלוּם לֹא אָבוּד.
 וְהַיֶּלֶד ?  הַיֶּלֶד חָזַר  בִּתְשׁוּבָה
מִתְגּוֹרֵר בִּירוּשָׁלַיִם עִם חֲמִשָּׁה יְלָדִים.
וּלְשֶׁאֵלַתְכֶם הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת: כֵּן, כֻּלָּם שׁוֹמְעִים.

תגובות

רבקה ירון / *** / 16/03/2021 22:40
רבקה ירון / *** / 16/03/2021 23:12
שמאי ארמן / אודי יקר. ריגשת ברמו / 16/03/2021 22:55
שמואל כהן / לעבוד ולעזור / 17/03/2021 05:24
אורנה / בנתינה יש מן הלפתוח את הלב / 17/03/2021 06:37
אלה לי / יצאת לתוך הסיסמאות של הבחירות-תובנה שבחיים שלנו שום כלום לא אבוד / 17/03/2021 06:42
גלי צבי-ויס / רק המחשבה שבלב / 17/03/2021 07:36
אודי גלבמן / מכיר אותו.חבר טוב של א / 17/03/2021 07:39
נורית ליברמן / לַעֲזֹר. / 17/03/2021 08:27
יום טוב צבי / נתינה / 17/03/2021 12:46
אדם אמיר-לב / מורה לדיבור / 17/03/2021 12:57