מִבֵּין הַסּוֹרְגִים שֶׁבַּלֵּב

זוכר את " הוא אינו כבד הוא אחי?"....

לא עוזרת  

עיתים צריך ליפול ולקום וליפול 

על מנת להבין  

הדרך כלל אינה קלה 

יום מבורך בטוב יקר

שמוליק יקר  !

איש לא יוכל לעצור אותה,

היא בשלה,

יודעת דרכה נאמנה.

השתלחה לה מבין סורגי הלב

חיפשה את התקווה

ואתה מנסה לאחוז בה,

קורא לה...

מרגש מאד הכתוב מנבכי נשמתך שמוליק יקר.

ניכר שהקורונה , גרמה לנו להיות יותר רגישים

ולהביט אל העולם באישונים רחבים יותר.

בוקר מושלם והמשך יום מבשר

ממני עליזה.

היא מרגישה כלואה בין הסורגים, קיבעון, מחפשת את האתגרים, האופק, התקווה ומשהוא מבפנים קורא לה דווקא לחזור אבל היא נחושה בדעתה להמשיך בדרכה.  היא לא שבעת רצון ממה שבאמתחתה.  היא נסחפת. תודה רבה לך שמוליק היקר, יום טוב.

היא הוזהרה על ידי הטבע ועל ידיך והיא לא נישמעה לאזהרה

והלכה לדרכה,את השאר יכתיב לה גורלה

המשך יום נעים איש יקר

ממני מרים

מחפשת את כוונתך 

בן סוגרי הלב 

אהבה ישנה 

הטבע המתמרד 

ביתך 

משהו כאן נוגע עמוק 

וזה אחד משירך היפים והשונים 

אהבתי מאוד מאוד 

מסוכן שם, אתה אומר לה, וכולם אומרים: חזרי ומהר ככל שניתן! 

.

השיר מקסים, דואג, אוהב - 

.

- ואני מקווה מאוד-מאוד שזֶה שיר, תו לא...

.

.

תודה רבה-רבה!, שמואל יקר, יקר. 

.

שלךָ, 

.

רבקה

---

בחרה והמשיכה ללכת על אף שזו דרך חתחתים וקשה