מקבצת אהבות

ואת אותו זיכרון אינך שוכחת כמה כאובה הקינאה במערומיה 

כן בהחלט נפגשים אנו בחיים בתופעות שכאלו ואת היפה בנשים איך לא 

מתוקה כמה יפות עינייך 

אוהבת 

אני בהחלט מבין לרעה של האשה האומללה הזו שודאי הנה קורבן במידה זו או אחרת, וספגה מכות לא מועטות בחייה.

ומה תגיד נוכח האשה היפה בפאתי הרחוב??????

אני מתחשב בה ושומר בלבי מנות של חסד וחמלה

ותודה לסגנון החדש שהגיע משום מקום..

מנסה להכנס להם למחשבות - 

מקסים ונפלא כתבת

ועל זה נאמר

אלוהים, שמור אותי מאוהבי ומשונאי אשמר בעצמי

ואגב שמעת לבטח על עין הרע?

אומרים שחצי מבית הקברות מלא מזה

כל הכבוד למסר בשיר הזה

שבת מבורכת אשה יקרה ויום נעים

ממני מרים

את מבט החמלה ראיתי כאן. מקבצת אהבות. מרגש שירך בעיקר מנקודת המבט שלך והיכולת לראות עמוק עמוק אל הנפש.

ובכלל, את יפהפייה! פנים וחוץ כאחד! 

.

לא פורטים פרח לעלֵי כותרת, כי אז אין עוד פרח...

.

לא פורטים יהלום לרסיסים, כי אז אין עוד יהלום...

.

ומכיוון ששירךְ הוא גם פרח, גם יהלום, 

.

לא אפרוט אותו לחלקיו/מרכיביו. 

.

מה שכן אומר: 

.

שירך לא רק פרח ויהלום. 

.

שירךְ מגיע מאז, מאותם ימים, ונוגע בשל ההבנה, החמלה, 

.

הזכרונות והביטויים הרכים שבו. 

.

רק דוגמה אחת - ובהיסוס רב: 

.

"... / אַךְ כָּל חֵץ / הָפַךְ לְחִיּוּךְ / בַּמַּטָּרָה / ..."

.

.

תודה רבה-רבה-רבה על שירךְ, על שירתךְ לָהּ!, אורנה 

.

יקרה, יקרה מאוד. 

.

שלךְ, בהערכה רבה, באהבה רבה, 

.

רבקה

---

עיניה גחלים רשפו,

פיזרו גיצים,

נתקנאה נפשה

בעוברים ושבים,

ביקשה  אהבה לקבץ

 ברחובות הכרך,

חייה לא 

שפרו עליה.

כילדה חייכת במבוכה

היום מביטה על הסיטואציה

מנקודת מבט בוגרת.

יפה, נוגע, מרגש זה הזיכרון

חתום הוא ליבך.

מחבקת ליום חמים ונעים אהובה.

בפינת הרחוב

עמדה מקבצת  אהבות.

כל יום שעבר,

ולא קיבצה דבר

נחמץ ליבה, 

וכל שרצתה

זו אהבה קטנה

בלי הזעם וקינאה

רק אהבה קטנה

בפינת הרחוב

מקבצת אהבות עמדה.

מקסים אורנה יקרה התיאור שציירת לנו במכחול מילותייך על זיכרון ילדות

על אישה מקבצת אהבות  שעמדה שם בפינה.

סופ"ש נעים

שמוליק

והן מספרות לך סיפור חיים שלם ונוגה עד דמעות