הדרן

פיסת עוגה לא ממתיקה ואת מחכה לעט ליבך לשווא ולא מוחאת כף להדרן. תודה רבה לך אורנה היקרה, יום טוב לך.

למרות העצב המזדחל כאן ...

לרגע קפא עט ליבך,
נתיבים חסומים,

הקפאת רחמיך במקרר,

התכנסת תוכך.

לא מחכה להדרן,

גם חתיכת עוגה, לא תנחם...

בשוך הרחמים 

יפשיר ליבך,

מראות ישתנו...

מקסים , נוגע ומרגש אהובה.

המשך יום מרנין

ממני עליזה.

.

ברשותךְ, 

.

חייכתי: 

.

לא רע בכלל, להמיר רחמים בעוגה...

.

.

השיר משדר כמה רמיזוֹת-אזהרוֹת: 

.

אחת - לא היה קל לחכוֹת ולהיווכח שלא הגיע;

.

שנייה - ת מ י ד ניתן למצוא איזשהו "במקום";

.

שלישית - "היזהר לךָ! יש לךָ תחליף..." 

.

רביעית - ה-"לא מחאתי כף להדרן" מצביע על כך שלמרות

.

ה"במקום", לא ממש רצוי לךְ שהסיטואציה תחזור. 

.

.

כתוב  נ ה ד ר . 

.

ללקק ת'אצבעוֹת עם העוגה. 

.

:))

.

אהבתי מאוד-מאוד. מאוד, מאוד. 

.

תודה רבה-רבה!, אורנה יקרה, יקרה, ונפלאה. 

.

שלךְ, בהערצה ובאהבה, 

.

רבקה

--- 

יוֹדֵעַ

אֵין דָּבָר

שֶׁפִּיסַּת עוּגָה לֹא

תַּמְתִּיק

אָז חִיכִּיתִי

וְלֹא מָחָאתִי כַּף

לְהַדְרָן

את התוגה והעצב ראיתי כאן. אפילו מתיקותה של העוגה לא תשנה זאת. לא בכדי אינך מוחאת כף להדרן. מי רוצה הדרך מטעמי העצב. 

למחוזות העצבות, רק את והכתיבה וללא הדרן לעצב הזה שבלב 

במילותיך נכנסת

למחוזות של אין כניסה

שם חיכית לשוא

והוא לא בא

שם בתוך עצמך 

התכנסת

ולא , לא רוצה הדרן..

תודה אורנה יקרה על השיר שנימה של עצב עולה ממנו וחוסר הרצון להדרן  מאליו מובן.

בברכה

שמוליק

לט הייתי אני ביעד לשירייך הארוטיים והקסומים, הייתי אני נוטל את העוגה מהמקרר ומגיש לך אותה על טס מלכות...

התעוררתי בבוקר

ולא ידעתי

אם אדם אני שחלם ציפור

או שמא

ציפור שחלמה אדם

משל סיני חכם

עתיק, מימי הקדם

משאיר את הקורא מבולבל או נדהם

כציפור, כאדם באלם

היא המרככת את העצבות לרגע, ואת יודעת להשתמש בה לעילא ולעילא.

לרוך הלב - אדם