מציצנות

וְלֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה

אֶתְפַּשֵּׁט

הַמִּילִּים הֵן 

הַנְּשָׁמָה

הָעֵירֻומָּה שֶׁלִּי

שֶׁכְּתוּבוֹת

בְּנוֹנַשְׁנְלָטִיּוֹת 

זְנוּתִית

בשירה אפשר לפזר את כל מה שאנו חשים ורוצים, ואצלך המילים הן הנשמה העירומה שלך.. ממש לא בהכרח שזו המציאות, וזה מה שהופך את השיר לחזק מאוד, אורנה יקרה! 

זו ההיא שתפשיט  את העננים מלבושם, תקרא תגר על  מבוכתם- ותעשה בתשוקתם ככל שתחפוץ.

נפלא אורנליה!~

ולא משנה עד כמה תתפשטי...

נשמתך היא בעצם זו העירומה...

המומה מיופי שירתך יקרה

מפעים בכול קנה מידה !

 המילים העוטפות את נשמתך

איתן את מצליחה לגעת

גם אם הן מסתתרות

ומתפשטות

והוא  תמיד ירצה לראות..

מקסים ועוצמתי אורנה יקרה , אהבתי את השיר.

יום טוב

שמוליק

מדהימה! זה מה שאת. ואכן זה כך-את מי שאת ניתן לראות מבעד לכל המילים, אלה ואחרות. רגישה, אנושית, מיוחדת, ואכפתית. אורנה האהובה! 

אני חותמת על כל מילה ומילה שגלי כתבה לך ועליך

אין מה להוסיף על דבריה, היא תיארה אותך במדויק

רק אוסיף את אהבתי המיוחדת אליך כי את אדם מיוחד ואיכותית

ושוב באהבה מכל הלב

ממני מרים

כותבת להפליא 

מתפשטת לעננו ובתוך אותה מילה 

מדהים מדבר נוגע 

מרגש יקרה 

.

הוֹ. 

הוֹ-הוֹ-הוֹ. 

גם בקהל קוראייך מציצנים, למען האמת... 

:))

מ ע ו ל ה . 

אהבתי מאוד-מאוד. 

תודה רבה-רבה!, אורנה נפלאה ויקרה כל כךְ.

שלךְ, 

רבקה

---

את דווקא מבקשת אפילו משתוקקת שידע להביט נכון אל תוך נשמתך פנימה. יפהפה השיר