בְּשִׂמְלָה אֲדֻמָּה וּשְׁתֵּי צַמּוֹת

למה שואלת הילדה המתוארת כה תמימה: בשמלה אדומה ושתי צמות. 

מילא שהיא עצמה אינה יודעת. אך גם המבוגרים אינם יודעים את שאלת השאלות: למה בכלל יש מלחמות? 

שיר מחאה עוצמתי ולא ידעתי שנבלע כך. אני זוכרת אותו היטב. 

.

אני הלא ארגנטינאית... 

...ומזהה כל גוון פוליטי מכאן עד קוטב הדרומי - 

אפילו עד הקוטב הצפוני ...

מעריכה אותך מאוד-מאוד,

אוהבת אותך מאוד-מאוד,

שלךְ, תמיד,

רבקה

---

"בשמלה אדומה ושתי צמות

ילדה קטנה, יחידה ותמה
עמדה ושאלה - למה?"

השיר נישא בפי כל ובכל הרשתות מאותו

וכבר לא שמים לב למילים וכבר לא מתייחסים למלחמה

"אותיות עצרו את השורות

ילדה קטנה, יחידה ותמה

עמדה ושאלה, למה?

אני הייתי אז אמא צעירה, ילד קטן הובלתי לגן

אני גם שאלתי למה וחשבתי אולי יהיה סוף למלחמות...

וההמשך ידוע, ורק האלופים דאגו למורל החיילים 

ולא שרו את "שיר לשלום"

שבוע טוב רבקתי היקרה,

אוהבת אותך מאד

נורית

.

וואי. הוֹ. הוֹ-הוֹ!

שימחתְּ אותי מאוד-מאוד!

תודה רבה-רבה-רבה על תגובתךְ!

שבוע טוב לךְ, 

חיבוק, נשיקה, אהבה, 

שלךְ תמיד, תמיד, 

רבקה

---

מגדולי כל הזמנים שלי.מי יכול לשכח דיר כזה? 

מוטי פליישר היה אז בשיאו, והרבה שאני מכיר שומעים את שירי הלהקה ביו טיוב עד היום.

.

טוב לדעת שלא שכחו אותו!

יש פרטים שאתה מכיר כיליד הארץ, בעיקר: אנשים.

גם יכולֶת לזהוֹת שאין לי, אלא כשאני מתעניינת במיוחד. 

תודה רבה-רבה על תגובתךָ!, אודי יקר, יקר.

שלךָ, לומדת ממךָ,

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה לךְ!!

שימחתָּ אותי! מאוד!

אוהבת אותךָ מאוד-מאוד, 

מעריכה אותךָ מאוד,

שלךָ, תמיד, 

רבקה

---

"וכל התותחים וכל החילים
  וכל הגדולים וכל החכמים
  עמדו חיוורי פנים ולא מצאו תשובה." (רותי סיפרוני)

כאילו לא חלפו שנים מאז נכתב השיר

והשאלה "למה"?  רלוונטית לימינו אלה 

למה אין שלום ביננו?

למה השינאה והפלגנות

למה רצח ואלימות

למה  לא פוסקות המלחמות

ביננו לבין עצמנו...

עכשיו הולכים לחפש תשובה בפעם 

הרביעית תוך שנה.

תודה רבקה יקרה שבמילתיך הצפת לתודעה שלנו את שיר המחאה 

הרלוונטי גם לימינו אלה.

שבוע טוב

שמוליק

.

איזו תגובה מלאה, קוֹנְקְרֶטִית, כתבתָּ לי!

.Wow

תודה רבה-רבה-רבה לךָ!, שמואל יקר, יקר.

לומדת ממךָ יחס, כבוד, 

שלךָ, בהערכה רבה, 

רבקה

---

האמת על השיר בשמלה אדומה  

לעולם לא חשבתי כך הייתי קטנה וחייכתי ככשמעתי אותו ועכשיו באמת תוהה  וכן שיר לשלום המחאתי נשאר אלמותי בגלל מילותיו ונסיבות השמעותו.   

שבוע קסום לך יקרת ליבי

.

ואולַי אַתְּ היית ההשראה לילדה שבשיר? 

או ילדוֹת קטנות דומות לךְ. 

תודה רבה-רבה על דברייךְ!, אורנה יקרה, יקרה.

שלךְ, 

בהערכה רבה, ובחיבה, ובאהבה, 

רבקה

---

והן היו כה יפות, ירדנה ארזי וחברותיה ללהקה. ומעיין הנעורים פכה את מימי הבושם שלו, והביצוע המרטיט שלהן עם מוטי פליישר כסולן הפעים לבבות.את שלי בעיקר.

.

הוֹ. 

זֶה העיקר:

:))

תודה רבה שוב!, אודי יקר (אתה "עושה לי אֶת היום", כמו

שאומרים, כי האתר החדש לא כל כךְ לטעמי: אין צניעוּת, 

אין פרטיוּת לשמהּ). 

שלךָ, 

רבקה

---

מנסה להעביר לך את השיר לא מצליחה -מעצבן כאן ממש 

כמה אוהבת את אלו המילים 

כשלעולם לא חשבתי מה המשמעות המתריסה 

תודה יקרה על הערה הארה 

.

אני מבינה אֶת העצבנוּת מהפוֹרְמָט החדש - כי גם 

אני מרגישה עצבנית ומתוסכלת. 

מכל מקום: 

ה-תודה! מגיעה לךְ!, על קריאה+תגובה. 

אז, 

תודה רבה-רבה לךְ!, אלה לי יקרה, יקרה. 

שלךְ תמיד, 

רבקה

---

תודה על התובנות

ואנו לא נשכח

את הדרך לשלום, על אף

ו...את השאלה- למה?!

.

נפלא לקרוא אֶת תגובתךָ, אֶת דבריךָ!

הָא. טוב לי אִתָּם. 

תודה רבה-רבה!, יצחק יקר, יקר. 

שלךָ, 

אוהבת ומעריכה מאוד-מאוד, 

רבקה

---

את מנתנחת את השיר שלא התיימר כך להביע מחאה. תודה רבה לך רבקה היקרה על ההגיג מעורר מחשבות שלך. שבוע טוב ומבורך.

.

דני יקר, יקר, 

נעלמתָּ לי - לא ידעתי מה שלומךָ, דאגתי. 

טוב לראות אותךָ כאן, מגיב לי!

תודה רבה-רבה!, דני יקר, יקר.

שלךָ, 

רבקה

---

מחאה משמעותית חבל שלא הצליחה. לא עוד מלחמות ולשם מה בכלל

.

המחאוֹת לא מצליחוֹת אצלנו, לצערי הרב מאוד-מאוד.

אפילו מחאת האוהלים: לא קרה כלום בעקבותיה, 

ומי זוכר אותה היום? מעטים מאוד-מאוד.

תודה רבה-רבה על דבריךָ!, יום טוב יקר, יקר.

שלךָ, בהערכה רבה-רבה, 

רבקה

---

כי הייתי ממש ילדה :)) 

ועמדתי ושרתי את הילדה עם שמלה אדומה-היתה לי תכלת :)) ושתי הצמות היו רק בדימיון:)) כי הייתי קצוצת שיער-מחשש לכינים :)) 

בכלופן, אהבתי את השיר בלי להבין

למה,,,:))

אהבתי עד מאד את החקרנות שלך לאותו שיר (לי היה כמובן מאליו :) 

ונהדר שנתת לי במה לספר עליי 

רבקהלה שבוע מבורך ומחבק הרבה 

לילי 

.

אצלי תמיד-תמיד יש לךְ במה לספר על עצמךְ. תמיד. 

שיער קצוץ בגלל הכינים - ההיפך הוא הנכון: 

כינים לא מתקרבות לשיער ארוך... האמת.

:))

תודה רבה-רבה על תגובתךְ האישית!, לילי יקרה, יקרה.

שלךְ, תמיד,

רבקה

---

.

...והיום הסתומים משתייכים לכל גיל...

<חיוך עצוב> 

תודה רבה-רבה על תגובתךָ!, צביקה יקר, יקר.

שלךָ, 

מופתעת ממךָ בכל שיר חדש שאתה מעלה, 

רבקה

---

בטח יש לך עוד מה להגיד או שאמרת על עוד שירים, הראיה לכך היא, כזכור, על שירו של ח.נ. ביאליק הכניסיני תחת כנפך. זה דבר משובח לכתוב על השירים של פעם ומעניין. תודה רבה לך רבקה יקרה.

.

תודה רבה-רבה על דבריךָ!

שלךָ, 

רבקה

---

.

תודה רבה-רבה! 

שלךְ,

רבקה

---

.

כיום אלה סתם-מילים-של-שיר-ישן-נושן. 

תודה רבה-רבה על שהעליתָ אותן, באמת. 

אגב: 

בזכות שירך על הפסל של איתי זלאיט הרשיתי לעצמי 

לכתוב כמו-שיר. 

אגב נוסף: 

אין לךָ מושג כמה מביךְ אותי לקרוא כותרת כזאת... לי. 

אבל: אלפֵי-אלפֵי תודות!

שלךָ, 

רבקה

---

לא ידעתי שזהו שיר מחאה

גם לא ממש התעמקתי בפירוש

עכשיו שקראתי הבנתי

תודה לך על כך

.

תודה רבה לךָ על דבריךָ, על תגובתךָ לי!

האמת היא שהשיר נראֶה תמים: 

הלחן תמים, ההרכּב של אותם ימים תמים. 

רק כאשר מתעלמים מהתפאורה מבינים...

לילה טוב, 

ולהת' בפּוֹסְט/בשיר הבא. 

:))

שלךָ, 

רבקה

---