חזרה ליצירות
שירים

בֶּהָלַת הַצָּב (כַּעֲבֹר שְׁמוֹנֶה שָׁנִים).2.

רבקה ירון | (30/12/2020 17:10) | 118 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

.

בֶּהָלַת הַצָּב (כַּעֲבֹר שְׁמוֹנֶה שָׁנִים).2. 

*

מָה עוֹשָׂה קוֹרְדּוֹבָּה בְּבּוּאֶנוֹס אַיְרֶס

מָה עוֹשָׂה בַּת הוֹרַי אֵצֶל תִּיוֹ דָּוִיד וְתִיָה רוֹסִיטָה

נָדַרְתִּי נֶדֶר: לֹא אֶבְכֶּה

- פֶּתַע נִזְכַּרְתּי:

 

קַיִץ.

אֲנִי בַּת שֵׁשׁ, אֶצְלָם,

עִם אִמָּא וְעִם וִיתִי הַקְּטַנָּה.

פַּבְּלִיטוֹ וַחֲבֵרוֹ אַלְבֵּרְטוֹ שֶׁלֹּא רוֹצִים בִּי

טוֹמְנִים לִי פַּח: תַּחֲרוּת רִיצָה וּקְפִיצָה.

לֹא-סְתָם: יֵשׁ וִילוֹן בָּאֶמְצַע.

אֲנִי רָצָה קוֹפֶצֶת וְ-

רֹאשִׁי נִתְקָע-נִפְגָּע-נִפְתָּח וְ-

דָּם

דָּם-רַב-דָּם-רַב-

דָּם-אָדֹם-אָדֹם-מְאוֹד-מְאוֹד

פַּבְּלִיטוֹ צוֹעֵק אִמָּא תִּיָה אִמָּא תִּיָה

- מֻבְהֶלֶת לַקְּלִינִיקָה

תּוֹפֵר-נוֹשֶׁכֶת-תּוֹפֵר-נוֹשֶׁכֶת-תּוֹפֵר-נוֹשֶׁכֶת-תּוֹפֵר-

כַּעֲבֹר יוֹמַיִּם תִּיָה רוֹסִיטָה וַאֲנִי בַּמִּטְבָּח שָׁרוֹת וְ-

פּוּף

וְ-

תִּיוֹ דָּוִיד מַחְזִיק בְּיָדִי חָזָק-חָזָק וּמְלַחֵשׁ לִי:

כְּשֶׁיִּכְאַב מְאוֹד תִּנְשְׁכִי אֶת יָדִי וְתִּצְעֲקִי: Mierda!

- Mierda..?! אָסוּר לִי לוֹמַר Mierda-

- כִּי בְּמִקְרֶה כַּזֶּה זֹאת מִלָּה מָגִית, מַסְבִּיר לְתוֹךְ אָזְנִי

וַאֲנִי נוֹשֶׁכֶת וְצוֹעֶקֶת: Mierda!

בְּלִי-סוֹף-יָמִים-

עַד שֶׁהַפֶּצַע מִתְנַקֶּה מִכַּמֻּיּוֹת אַדִּירוֹת שֶׁל

מֻגְלָה

- כִּי מֵרֹב נְשִׁיכוֹת לֹא אִפְשַׁרְתִּי תֶּפֶר נָקִי

 

בְּדִיעֲבַד הֵבַנְתִּי שֶׁפַּבְּלִיטוֹ וְאַלְבֵּרְטוֹ חִשְּׁבוּ לַחְמֹק לְבַדָּם

מִבַּעַד לְדֶלֶת הַיְּצִיאָה שֶׁל חֲדַר הַבָּלָגָן. בֵּינְתַּיִם

רִגְשֵׁי הָאַשְׁמָה שֶׁלָּהֶם הוֹפְכִים אֶת שְׁנֵיהֶם לְ

עֲבָדַי הַשְּׁפוּטִים וְאַבּירַי הַנֶּאֱמָנִים 

 

קִצּוּר-תּוֹלְדוֹת-הַהֶסְבֵּרִים-בְּמִכְתָּבִים שֶׁל אִמִּי לַאֲבִי:

כֻּ-לָּ-ם מִתְגַּעְגְּעִים אֵלֵינוּ וְגַם אָנוּ מִתְגַּעְגְּעוֹת אֲלֵיהֶם ...

 

אִמָּא חוֹבֶשֶׁת כּוֹבָעִים עַל רָאשֵׁינוּ, שֶׁ

אַבָּא לֹא יְסֻנְוֹר מֵהַקָּרַחַת הַבּוֹהֶקַת שֶׁ

לִּי

אַבָּא מֻפְתָּע מְאוֹד אַךְ נוֹתֵן נְשִׁיקָה לְ

רֹאשִׁי וַ

אֲנִי פּוֹלֶטֶת: !Mierda

- הַפַּעַם אַבָּא לֹא נוֹזֵף בִּי: מֵסִיר

אֶת כּוֹבָעִי וְנִזְעָק: אֵיךְ לֹא סִפַּרְתְּ ...

. . . . .

. . . . .

הָא. טוֹב שֶׁנִּזְכַּרְתִּי.

חַיָּבִים לִי בְּגָדוֹל אֲנִי צוֹהֶלֶת-מְסַפֶּרֶת לַצָּב שֶׁ

בְּבֶהָלָתוֹ כִי רַבָּה

טוֹמֵן רֹאשׁוֹ בְּשִׁרְיוֹנוֹ

לֹא רוֹאֶה אֶת קְפִיצָתִי לַגֹּבַהּ

מָה- אַתְּ בְּסֵדֶר שׁוֹאֶלֶת תִּיָה רוֹסִיטָה

אֲנִי-מָה-זֶה-בְּסֵדֶר-אֲנִי-בְּמַצָּב-נֶהֶדָר-נֶהֱדָר!

 

 

*

רבקה ירון

*

תגובות

אהובה קליין / רבקה היקרה.  כמו תמי� / 31/12/2020 05:27
יצחק אור / כשיכאב מאוד / 31/12/2020 09:25
רבקה ירון / <לב> >>> / 31/12/2020 11:53
לילי,,,א / יש מילים שלא אומרים בקול :))) / 31/12/2020 09:47
אורנה / נושכת בלי סוף ימים / 30/12/2020 17:31
גלי צבי-ויס / נדרתי נדר: לא אבכה! / 30/12/2020 17:33
רבקה ירון / <לב> >>> / 31/12/2020 11:49
רבקה ירון / *** / 31/12/2020 17:23
יקיר (יקי) דסא© / איך שאת יודעת / 30/12/2020 17:51
יום טוב צבי / דם ניגר / 31/12/2020 04:54
אלה לי / וסיפורייך ממשיכים ... / 30/12/2020 18:10
עליזה ארמן זאבי / רבקה יקרה !   וכול ה / 31/12/2020 20:37
אביה / נפעמת מיופיו של הסיפור בשיר - מקסים מקסים מקסים / 30/12/2020 19:04
שמואל כהן / רק הצב טמן ראשו בשריונו.. / 31/12/2020 02:41
חזרה ליצירות