Interiors

Interiors 

*

קָמְתִּי הַבֹּקֶר עִם שַׂבְרִירֵי חֲלוּם וְזִכָּרוֹן:

בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה הֶעֱלָה ווּדִי אַלֶּן אֶת

הַסֶּרֶט שֶׁקִּיבֵּל בְּעִבְרִית אֶת הַשֵּׁם "רְגָשׁוֹת", שֶׁ

עָלָה אֶצְלִי בַּחֲלוֹמִי תּוֹךְ תְּמוּנוֹת טְרוּפוֹת בָּהֶן הוּצָפְתִּי כְּמוֹ

הָיִיתִי עַל סַף אֲבַדּוֹן

כְּמוֹ

אוֹתָהּ אִמָּא בַּסֶּרֶט, שֶׁ

מִתְאַבֶּדֶת עַל מְנַת לְהָעִיב וּלְהַאֲשִׁים אֶת

בַעֲלָהּ, אֶת

בְּנוֹתֶיהָ-

נוֹרָא. 

נוֹרָא.

אֵיזוֹ מִין אִמָּא הָיִיתִי אֲנִי אֵיזוֹ מִין

בַּת הָיִיתִי אֵיזוֹ מִין אִמָּא

הָיְתָה לִי

לְאִמִּי מָחַלְתִּי אַף הֶעֱנַקְנוּ לְעַצְמֵנוּ שָׁנָה

אַחַת בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת שֶׁל אֵם-וּ-בַת

לִפְנֵי מוֹתָהּ. בַּאֲשֶׁר לִי,

יְלָדַי

יַחְלִיטוּ אוֹדוֹתַי.

*

רבקה ירון

*

Interiors: אִם לְדַיֵּק: עִצּוּב פְּנִים; מֶטָפוֹרִית, גַּם: רְגָשֹוֹת. / תודה.

*---