שירים

מַרְאוֹת. 4. אִינְטֶרְמֶצוֹ

.

מַרְאוֹת. 4. 

*

אִינְטֶרְמֶצוֹ

*

זִכָּרוֹן מִבֹּקֶר קֵיצִי מְסֻיָּם מְאוֹד, שֶׁמֵּעִיב אֶת שְׁמֵי

יַלְדוּתִי עַד

עֶצֶם

הַיּוֹם

הַזֶּה

 

אֲנִי בַּת שֶׁבַע. סוֹף הָאָבִיב. סוֹף הַלִּמּוּדִים. וְטֶרֶם

יָצַאנוּ אֶל בֵּית הַקַּיִץ. שְׁעַת הַסִּיאֶסְטָה: שְׁ-שְׁ-שְׁ-

בְּנוֹת הָ-רוּגְ'יֶרִי, מֵהַבִּנְיָן הַפִּנָּתִי, קוֹרְאוֹת לִי לְשַׂ

חֵק עַל הַמִּדְרָכָה. דּוֹדָנִיתָן מִבּוּאֶנוֹס אַיְרֶס אִתָּן.

אִמָּאשֶׁלִּי מַסְכִּימָה

                           וְהַכֹּל  נֶ הֱ דָ ר  עַד שֶׁאָנוּ

מַגִּיעוֹת אֶל כְּנִיסַת הַקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל בִּנְיָנָם

(בָּהּ הַמַּדְרֵגוֹת וְחַנְיַת רִכְבָּם) וּמִתַּחַת לַמַּדְרֵגוֹת

עוֹמֵד גֶּבֶר

                מַחְזִיק  מַ שֶּׁ ה וּ  בְּיָדָיו

                                                   וּמְשַׁדֵּל

אוֹתָנוּ אַף מַפְצִיר בָּנוּ לִטְעֹם מֵהֶחָלָב הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ

לוֹ וּמַדְגִּים בִּשְׁפְּרִיץ-

 

                                -וַאֲנִי נִבְהֶלֶת. נוֹרָא.

           כֵּן-סִיאֶסְטָה-לֹא-סִיאֶסְטָה אֲנִי טָסָה לְ

אִמָּאשֶׁלִּי קִירְק דַּאגְּלַאס מֻפְתַָע מַתְחִיל שְׁאֵלָה

'נִי לֹא עוֹצֶרֶת (טֶרֶם הִתְאַהַבְתִּי בּוֹ) קִירְק דַּאגְּ

לַאס עוֹזֵר לִי לִפְתֹחַ תַּ'דֶּלֶת-

          -'נִי מְזִיזָה הַצִּדָּה אֶת חוּלְיָה אֶת וִיתִי-

                                       -'נִי מְעִירָה תּ'

אִמָּאשֶׁלִי אֵיךְ-שֶׁהוּא אֲנִי מְסַפֶּרֶת לָהּ אָז אִמָּא

שֶׁלִּי קוֹפֶצֶת מֵהַמִּטָּה

                           רָצָה אִתִּי

                                וּכְשֶׁשְּׁתֵּינוּ מַגִּיעוֹת

לִכְנִיסַת בֵּיתָם

                   אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעוֹת אֶת הַסָּבְתָא-הָ

אִמָּא-הַגְּדוֹלָה-הַמּוֹמְיָה גּוֹעֶרֶת בִּצְעָקוֹת עַל הַ

נַּהָג הָאֻמְלָל לָמָה הַמְּכוֹנִית לֹא מַבְרִיקָה-

                  - אַף-לֹא-מִלָּה-עַל-מָה-שֶׁקָּרָה

                         -אוֹ-לֹא-קָרָה-לְנֶכְדוֹתֶיהָ

                                    . . . . . . . . .

    אָנוּ מְמַהֲרוֹת לְהִסְתַּלֵּק וּבַחֲזָרָה הַבַּיְתָה

אִמָּאשֶׁלִּי מַסְבִּירָה לִי בְּעֵרֶךְ-כִּמְעַט-בְּדִיּוּק

זֶה גֶּבֶר חוֹלֶה מְאוֹד זֶה אָדָם חוֹלֵה-נֶפֶשׁ- וְ

הִיא מוּכָנָה לְהַסְבִּיר לִי עוֹד אֶלָּא שֶׁ- הִנֵּה

רֹאשָׁהּ וְאַפָּהּ הַצָּמוּד-מָחוּץ

                                      שֶׁל

                                            אֶמִילְיָה

                             אֶל חֲלוֹן-דֶּלֶת-בֵּיתָהּ

         שֶׁמַּחְלִיטָה לְפֶתַע-פִּתְאוֹם לָצֵאת עִם

הַבָּנָנָה-בָּרֶשֶׁת תּוֹךְ צְעָקָה-שְׁאֵלָה-מָה-קָרָה

-מָה-הָיָה-  

               (אִם אֶמִילְיָה לֹא רָאֲתָה, כִּי אָז

אָפְסוּ כָּל סִכּוּיַי לָדַעַת מָה-בֶּאֱמֶת-קָרָה-בֶּ-

אֱ-מֶ-ת אַחַר עֲזִיבָתי אֶת מְקוֹם הָאֵרוּעַ. אוֹי.

נוֹרָא. נוֹרָא.)

 

נוֹרָא.

 

תַּם הָאִינְטֶרְמֶצוֹ.

תּוֹדָה רַבָּה.

 

 

*

רבקה ירון

---

תגובות

אודי גלבמן / אכן מלא וגדוש בגמויות / 09/12/2020 15:50
גלי צבי-ויס / סטיות / 09/12/2020 16:34
שמואל כהן / זיכרון טראומטי / 10/12/2020 03:35
אורנה / אכן יום טראומתי לילה בת שבע ו"אף מילה" מכאיבה כמעט אותו דבר כמו המקרה / 10/12/2020 06:04
אלה לי / זכרון ילדות קשה ואת רק בת 7 ~love~וזה הגבר הסוטה / 10/12/2020 07:11
אדם אמיר-לב / בהלה / 10/12/2020 21:09