מַרְאוֹת.2.

מַרְאוֹת. 2. 

                      לאודי גלבמן, בתודה.

*

             בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב כְּבָר בַּפִּנָּה עִם

רִיוָדֵאוֹ יוֹצְאוֹת מִבֵּיתָן שְׁתֵּי הַיְּלָדוֹת שֶׁל

הַמִילְיאַרְדֶּרִים הַצַּעֲקָנִים הָרוֹעֲשִׁים עִם

חֻצְפָּתָן-מִלֵּדָה-מִיְּרֻשָּׁה

                    הַסָּבְתָא-הָאִמָּא-הַגְּדוֹלָה

     נִרְאֵית מוֹמְיָה חֲנוּטָה עֲנָקִית: סִרְחוֹן

הַבְּשָׂמִים שֶׁהִיא טְבוּלָה בָּהֶם בִּלְתִּי נִסְבָּל

וְהִּנֶּה

אֶמִילְיָה עִם הַשֵּׂעָר אָסוּף בְּבָּנָנָה וְרֶשֶׁת

אַפָּהּ צָמוּד-צָמוּד לִזְגוּגִית דֶּלֶּת הַכְּנִיסָה

                         מְחַטֶּטֶת-מְרַחְרַחַת

                          מָה קוֹרֶה בָּרְחוֹב

- אֶת

כָּל שֶׁהִיא רוֹאָה תּפְלֹט אַחַר גְּנִיחַת מָה

בַּמַּכֹּלֶת וּבַיַּרְקָנְיָה וּלִשְׁכֵנוֹתֶיהָ כְּשֶׁתֵּשֵׁב

עִמָּן אַחַר הַצָּהֳרַיִם

עַל כִּסֵּא נַדְנֵדָה עַל הַמִּדְרָכָה

                    קִירְק דַּאגְּלַס הַשְּׁכוּנָתִי-

הַמְּכוֹנַאי מִתְנַשֵּׁף וּבוֹדֶק מִי עוֹלָה בְּרֶשֶׁת

קְסָמָיו

                        כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת שְׁמוֹנֶה

הִתְאַהַבְתִּי בּוֹ חוּלְיָה רָאֲתָה אִיְּמָה לְסַפֵּר

לְאַבָּאשֶׁלִּי אִם-אִם- עַד שֶׁהֵעַרְתִּי לָהּ שֶׁ

   אֲנִי כּבָר בַּת עֶשֶׂר, חוּלְיָה, עָבַר זְמַנּוֹ

      וְחוּלְיָה נֶעֶלְבָה-כְּאּלּוּ-כָּעֲסָה-כְּאִלּוּ

צָ'אבֵּלָה בַּת הַיַּרְקָנִים מוֹדֵל הַיֹּפִי בְּעֵינַי

אוֹסֶפֶת סִפְרֵי לִמּוּד

                            אַבָּא מַסִּיעַ אוֹתָהּ

                                        הָעִירָה

דּוֹנִיָּה מָארִיָּה הַיַּרְקָנִית מְבַשֶּׁלֶת וְאוֹפָה

נִיחוֹחוֹת-יָהּ

             בָּאָה אֵלֵינוּ עִם עוּגַת פְּלָאִים

    בַּהַחְלָפוֹת עִם הַסָּלָט הָרוּסִי הָאֱלֹהִי

שֶׁל אִמָּא

. . . . .

. . . . .

*

רבקה ירון

---