יְמֵי הַקַּיִץ ...

יְמֵי הַקַּיִץ ... 

                                          לאודי גלבמן.

*

יְמֵי הַקַּיִץ שֶׁחָלְפוּ-עָבְרוּ-וְ-אֵינָם-עוֹד נוֹטִים לִנְסֹךְ

בָּנוּ סֶנְטִימֶנְטָלִיּוּת רוֹגֶשֶׁת עוֹדֶפֶת מִיָּמִים שֶהִתְיַפּוּ

בְּמַהֲלַךְ סְתָוִים וָחֳרָפִים דַּלֵּי שְׁקֵדִים וְצִמּוּקִים. הָעֲ

נָבִים גְּבוֹהִים מִדַּי לְהַשִּׂיגָם, הַצֹּרֶךְ לְסַפֵּר לְעַצְמֵנוּ

הֵם בֹּסֶר חָלַף-עָבַר אַף הוּא אוֹ דָּעַךְ וּלְעֻמָּתוֹ פָּרַח

לוֹ הַצֹּרֶךְ לְהַרְגִּיעַ תּ'עַצְמֵנוּ בְּ-הָיֹה הָיָה: הָיֹה הָיוּ יָ

מִים, הָיֹה הָיוּ לֵילוֹת

וְאוּלַי הָיֹה

הָיוּ

מְתַקְתַּק לְהַפְלִיא. מְתַקְתַּק

לְהַחְלִיא. אֲבָל:

מְנַחֵם.

- עַד אֲשֶׁר מִתְעַשְּׁתִים לוֹקְחִים חַכָּה בַּיָּד שֶׁבַּדִּמְיוֹן

בְּעֶזְרָתָהּ שׁוֹלִים זִכְרוֹנוֹת בּוֹדְקִים הַאִם הָיָה זֶה יָם

אוֹ שְׁלוּלִית הָיְתָה וְתּוּ לֹא הַאִם כָּל כָּךְ חָשׁוּב לָדַעַ

ת

וְאַז פֶּתַע-פִּתְאוֹם הַזִּכְרוֹנוֹת נִרְאִים כְּמוֹ אוֹתָן

סֻכָּרִיּוֹת בַּאֲרִיזָה קוֹמְפַּקְטִית עֲטוּיוֹת צֶלוֹפָן כְּ

שֶׁהַצֶּלוֹפָן עוֹטֵף נְיַר כֶּסֶף צִבְעוֹנִי בּוֹהֵק וּמְסַנְ

וֵר וּמְרַשְׁרֵשׁ וְהִנֵּה סוֹפְסוֹף הַסֻּכָּרִיָּה בַּיָּד הִיא

קְטַנָּה-קְטַנָּה וְ-אֲבָל הִיא מְתוּקָה-מְתוּקָה וְלֹא

יַעֲזֹר

אִם

יָם

אוֹ אִם שְׁלוּלִית כִּי בְּאוֹתָם יָמִים לַאֲמִתּוֹ שֶׁל

דָּבָר הָיָה זֶה

יָם

הָא. הַסֶּנְטִימֶנְטָלִיּוּת הוֹרֶסֶת כָּל סִכּוּי לִכְתִיבַת

שִׁירָה

*

רבקה ירון

---