עצב לא יגדיר

מַשֶּׁהוּ יִשְׁתַּנֶּה בִּי עֶצֶב לֹא יַגְדִּיר

דִּמְעָהּ מְלוּחָה סִימָן לֹא תּוֹתִיר

רְסִיסֵי שִׂמְּחָה בַּאֲבַק הַזְּמַן

יַעַצְבוּ בִּי תִּקְוָה כִּבְיַד אָמַן

מַשֶּׁהוּ יִשְׁתַּנֶּה בִּי וְאוּלַי גַּם לֹא אֵדַע

כָּל מַה שֶׁנָּגַע בִּי כְּבָר לֹא יִגַּע

וַאֲנִי סְתָם מְהַרְהֶרֶת עַל יָמִים אֲחֵרִים

יָמִים שֶׁהָעֶצֶב לֹא יִכּוֹן בֵּין הַשִּׁירִים

מַשֶּׁהוּ יִשְׁתַּנֶּה בִּי וְאוּלַי אֲנִי טוֹעָהּ

בּרֶגַע זֶּה בַּתִּקְוָה אֲנִי בּוֹהָהּ