שירים

לשבת לידו

מהרהר לעצמי כמה מוזר
שעכשיו יוצא המורה אהרן
לדרכו האחרונה, 
והחברים שלי  - שם
ואני רחוק :
בלב ים 

אי קסום מתבונן בי
ואני במין מרדנות
מדיר ממנו את עיני: 
חולק כבוד אחרון
לאדם שכה השפיע על חיי 

חושב על הזכות שניתנה לי
לשבת לידו רגע טרם יילך: 
ללטף את מצחו, 
הגם שקצת התביישתי: 
כי בכל זאת הוא בשבילי -
המורה. 

ומעבר להרים ,נוגע בים הכחול
חושב על חברי ילדותי הנקהלים, 
מדברים רכות אל אתי והבנים
ואומר לעצמי: 
היינו ילדים
וזה קורה שוב 




תגובות

גלי צבי-ויס / הספד מלב ים / 12/10/2019 17:11
אודי גלבמן / מה אגיד לך גליתי..הוא ח / 12/10/2019 18:15
אודי גלבמן / רבקהקיראי נא את תגובת� / 12/10/2019 18:19
יום טוב צבי / היינו ילדים / 13/10/2019 06:21