בָּשְׁלוּ יָמַי ...

בָּשְׁלוּ יָמַי ... 

*

בָּשְׁלוּ יָמַי וּבָא יוֹם הַקָּצִיר

כִּי שִׁבֳּלִים מָלְאָה הַיְּרִיעָה.

מְטוֹס קְרָבוֹת רִסֵּס בְּלֹא תַּצְהִיר,

מְטוֹס רִסּוּס הֻפַּל בְּלִי יְדִיעָה.

מִנְחָה הָיְתָה. הַיּוֹם עוֹד מַעֲרִיב.

אֶשָׂא תְּפִלַּת חִשְׁקִי לְעֵת שְׁקִיעָה

לִטֹּל כֹּחוֹת לִגְבֹּר עַל הַיָּרִיב,

לִחְיוֹת יוֹמִי, לֵילִי, לִחְיוֹת פְּגִיעָה.

מִנְחָה הָיְתָה. תְּפִלָּה עוֹד בִּשְׂפָתִי

בְּטֶרֶם צֵאת הַשֶׁמֶשׁ אֶת הַקַּו

טֶרֶם אָדְמוּ רֵיחוֹת טֶרֶם בַּסְּתָו

נִזְרַע הַזַּעַם טֶרֶם בִּי יַכְרִיעַ

אֶנְצֹר נִשְׁקוֹ: תַּחְמֹשֶׁת לֹא תָּרִיעַ

לִנְפִילָתִי: אֶפֹּל בָּדָד בַּסַּף.

*

רבקה ירון

---