כַּבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                              2.2.2018
כַּבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

טָווּ לִי רֶשֶׁת,

קָלְעוּ לִי חוּטִים.

נָפַלְתִּי לַבּוֹר,

שָׂכְרוּ "חֲבֵרִים".

בַּסֵּתֶר וּבַחֲשַׁאי,

אַחֲרֵי גַּבַּי זָמְמוּ.

נָתַתִּי אֵמוּן,

הָיִיתִי תָּמִים.

אֲנִי עוֹד הֶאֱמַנְתִּי,

שֶׁהֵם לִי גַּב.

בּוֹר הֵם חָפְרוּ לִי,

לִקְבֹּר אוֹתִי חַי.

מֵהַפַּח אֶל הַפְּחָת,

מִדֶּחִי לַדֶּחִי.

נָפַלְתִּי לַכֹּל,

מֵהַמּוֹרָה אֶפְשָׁרִית.

הַצְּבִיעוֹת וְהַשֶּׁקֶר,

הֵם אֵם כָּל חַטָּאת,

"כַּבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ"

זוֹ חַכְמַת הבדיעבד..

שָׁבוּעַ טוֹב