שְׁבוּיָהּ בָּאַהֲבָה הַמְעוּרְפֶּלֶּת

כַּאֲשֶׁר צוֹפָה בְּפָנֶיךָ

רֹאָה אֶת הָאֹשֶׁר

נִגָּר עַל לְחָיֶיךָ 

אַף גַּם אֶת הַחִיּוּךְ,

הַמַּבָּט

הַלֵּב הַפּוֹעֵם.

 רוֹצָה לִכְתֹּב לְמַעַנְךָ

שִׁירִים שֶׁיְּנַתְּבוּ לְךָ אֶת הָאֹשֶׁר אֵלָי

 אָנָּא בֹּא אֶל חוֹפַי

כְּמוֹ הַגַּלִּים הַנּוֹשְׁקִים לַחוֹף

  הַבֵּט אֶל אֲמִירֵי הָעֵצִים

  הַנָּעִים כֹּה וָכֹה בָּרוּחַ

 וּבַעְלוֹתִי עַל יְצוּעִי

כְּמוֹ עֹלֶה אַתָּה עִמִּי

 חוֹלֶמֶת עָלֶיךָ

וּבְכֹל חֲלוֹם מִצְטָרֵף אֵלַי דְּיוּקָנְךָ 

הִשָּׁאֵר בַּחֲלוֹמִי אַל תֵּעָלֵם

 רוֹצָה לְהִתְהַדֵּק חָזָק

לְהִתְכַּנֵּס אֶל בֵּין זְרוֹעוֹתֶיךָ 

  לִהְיוֹת לְכוּדָה בְּתוֹכְךָ

וְאַתָּה בְּתוֹכִי

 שְׁבוּיָהּ בָּאַהֲבָה הַמְעוּרְפֶּלֶּת
וּמְצַיֶּרֶת גַּעֲגוּעִים 

1.5.17

*