לִפְעָמִים דֶּלֶת נִפְתַּחַת

זֶה הָיָה בְּאֶחָד

מֵהַיָּמִים הַקְּסוּמִים  

שֶׁל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל.

כְּשֶׁחֶזִי הִתְאָרֵחַ אֶצְלֵנוּ.

מִתְנַדֵנֵד בַּעֲצַלְתַּיִם

עַל הַנַּדְנֵדָה בֶּחָצֵר

מְאַתְגֵּר אוֹתִי

לְהַפְתִּיעַ אוֹתוֹ.

אֲנִי יַלְדָּה,

עִם שְׁתֵּי צַמּוֹת,

כְּבָר עוֹלָה לְכִתָה ג'.

מְפַזֶּמֶת שִׁיר מֻכָּר.

מְהַלֶּכֶת בִּזְהִירוּת

מֵעַל  הַבְּרֵכָה הַקְּטַנָּה

שֶׁאָבִי בָּנָה

מִתַּחַת עֵץ הַפֵּקָן

שֶׁהַצֵּל שֶׁלּוֹ

הָפַךְ אֶת הַמַּיִם

לְקָרִים כְּקֶרַח.

חֶזִי מַשְׁמִיעַ תִּיפוּף

עַל בִּטְנוֹ

מְדַרְבֵּן אוֹתִי לְהַגְבִּיר

אֶת הַקֶּצֶב.

אֲנִי מְקַפֶּצֶת וּמְרַקֶּדֶת

עַל סַף הַבְּרֵכָה

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מַרְטִיטָה בִּי

הִתְרַגְּשׁוּת תְּזָזִיתִית.

שׁוֹלַחַת מַבָּט נִצָּחוֹן

לְחֶזִי, לְחִיּוּכוֹ

לְעֵינָיו הַנּוֹצְצוֹת,

וּמוֹצֵאת עַצְמִי

נוֹפֶלֶת פְּנִימָה

לְתוֹךְ הַכְּפוֹר.

חֶזִי אֵינוֹ צוֹחֵק.

"מִי זֹאת עוֹלָה

מִן הָרַחְצָה?"

הוּא שָׁר לִי.

מוֹשִׁיט יָדָיו

לִשְׁלֹף אוֹתִי

וּלְחַבֵּק אֶת

בְּשָׂרִי הַסּוֹמֵר.

לְאַחַר חֻפְשַׁת הַקַּיִץ

חֶזִי נֶעֱלַם לִי.

וְזֶה מָה שֶׁנִּשְׁאַר -

גַּעְגּוּעַ לְחִבּוּק

שֶׁאֵינֶנּוּ.  

לְמַיִם צוֹנְנִים

שֶׁמַּרְגִּיעִים

רוּחַ סוֹעֶרֶת

הַמְּנִיעָה  

עַנְפֵי זִכָּרוֹן.

לִפְעָמִים דֶּלֶת

נִפְתַּחַת

וְעֵינַי הוֹלְכוֹת

עַד קְצֶה הָעוֹלָם

לְגַעַת בּוֹ.