סתיו בא

סְתָיו בָּא - עידית אורדן

הַקָיִץ  הָאָרוֹך וְהַמְמוּשַךְ

אַט אַט מְפַנֶה מְקוֹמוֹ לִסְתָיו הַפַכְפָּךְ.

בֵּין הַקוֹצִים, נִצָבִים זְקוּפֵי קוֹמָה, הַחֲצָבִים.

בִּין יוֹם חַם לְיוֹם קַר מְרַחֲפִים בַּשָמַיִם הֶעָבִים.

הַקָיִץ הָאָרוֹך מָלֶא בְּאוֹר עִם שְקִיעָה מְאוּחֶרֶת.

מִתְחָלֵף לוֹ, בִּסְתָיו בִּשְקִיעַת חַמָה מֻקְדֶמֶת.

לֵיל עֲלָטָה  אָרוֹך וְנוּגֶה.

בּוֹא  יָבוֹא אֵלֵינוּ הַיוֹרֶה

וְכָל צֶמַח יַרְוֶה.

סְתָיו סְתָיו  בָּא.

עֵץ פְּרִי הֶהָדָר פֵּרוֹתָיו  יָנִיב

עֵת הַגֶשֶם אֶת הָאֲדָמָה יַרְטִיב.

בֵּין אַרְצוֹת הַקוֹר לְאַרְצוֹת הַחוֹם תָּבוֹאנָה אֵלֵינוּ צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת. 

לְהָקוֹת צִפּוֹרִים הַחַגוֹת מֵעַל עִיר וְשָׂדוֹת.

נֶהֱנוֹת מִזִיו הַשֶמֶש וּמִמָזוֹן בָּאֲפָרִים

 ועִם בּוֹא הַיָמִים הַקָרִים

יִנְדְדוּ לַאֲרָצוֹת הַחַמוֹת-

הַצִפּוֹרִים הַחֲכָמוֹת.

סְתָיו סְתָיו  בָּא.

עִם בּוֹא הַסְתָיו

נוֹשְרִים מֵהָעֵצִים  עָלִים שֶל זָהָב.

מִתְכָּסָה הָאֲדָמָה בִּשְׂמִיכָה שֶל עֲלֵי סְתָיו.

בְּכָל גַן אוֹ חוֹרֶש  כְּמוֹ מַרְבָד שֶל עָלִים יָפִים.

עֵת תִּנְשוֹב הַרוּחַ, בְּמַעַרְבּוֹלֶת  הֵם עָפִים.

הַסִתְוָוִנית הַסְגוּלָה  וְהַנַחְלִיאֵלִי שֶשַב.

שַבְּלוּלִים קְטָנִים עַל גִבְעוֹל, עָכְשָיו

יְבַשְׂרוּ גַם כִּי בָּא הַסְתָיו.

בֹּקֶר קַר וַאַחֲרָיו הַחוֹם נִמְשָךְ.

עִם עֶרֶב תָשוּב הַקְּרִירוּת הַנְּעִימָה

אֵיזֶה יוֹם הַפַכְפָּךְ.

זֶה הַסְתָיו שֶאֹהָב.

 סְתָיו שֶל זָהָב.