בבוא הסתיו

                                                           בְּבוֹא הַסְּתָיו

עָלֶה נוֹשֵׁר דִּמְעָה זוֹלֶגֶת

עֲלְוּוֹת נָּעוֹת בְּמַשָּׁבֵי סְתָיו

אֵם, עַל עוֹד עַיִן מְדַלֶּגֶת

שֶׁמָּא תַגִּיף אֶת הַתְּרִיס, וִייִּטַב

פֵּירוֹת הַקָּיִץ חָלַף זְמַנָּם

הַסֵּדֶר בָּאָרוֹן מִשְׁתַּנֶּה

בּוֹדְקִים הָמַרְזֵבִים כְתִקְנָם

אִם הַכֹּל עַל הַדְּרִישׁוֹת עוֹנֶה

יֶרַח הַחַגִּים תָּמִיד בַּסְּתָיו

הַצָּהוֹב מְפַנֶּה מְקוֹמוֹ

טָל מִתְגַּבֵּר וּבַחוּץ נִרְטַב

וְאַף הַיּוֹם חָדַל מֵחוּמוֹ

כָּעֵת הוּא חוֹזֵר לוֹמַר לָךְ

שֶׁאַהֲבָתוֹ עוֹד פּוֹעֶמֶת

וּבְלִבּוֹ כָּל שֶׁהוּבְטַח לָךְ

אַתְּ - מַשְׂאַת נַפְשׁוֹ הַקַּייֶּמֶת

הַסְּתָיו שֶׁבָּא יוֹרִיק הַשָּׂדוֹת

וְכָל הָאָדָם ייִשָּׂא בְרָכָה

תִּיכּוֹן דַּרְכּוֹ לְטוֹהַר מִידוֹת

וּלְטוּב לִבּוֹ תָּבוֹא הוֹכָחָה

נֵייַחֵל חוֹרֶף מַלֵּא יְבוּל

וְיֵּהֵא שׂוֹבַע לְכָל אָדָם

שֶׁיִשְׁכּוֹן הַרוֹגָּע בְּכָל גְּבוּל

מוּטָב - כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר

מוּקְדָּם.