קריעה

הקריעה ההיא במותך

הותירה בי שניים –

היכל זיכרונות

חדר מוגף של היותך ומותי.

בלילות נים ולא נים,

חשכה נכרכת סביבי

זיכרונות קוראים לי.

איזו דממה במקום של חיים!

עפעופו של שחר.

ממאנת לשוב ליקום שחסר

המחנק הזה שעולה בגרוני,

כתר לי זעיר...

אודי גלבמן / מהמם וכואב באחת.חשתי א / 19/09/2016 13:19

טיני / מודה לך על הקריאה והתגובה. / 19/09/2016 19:52

גלי צבי-ויס / כתר לי זעיר / 19/09/2016 15:29

טיני / תודה לך יקירתי. שמחה להיות כאן שוב. / 19/09/2016 19:53

גלי צבי-ויס / גם אני שמחה שאת פה וכבר ממתינה ליצירותיך הבאות. יום נפלא יקרה! ~love~ / 20/09/2016 07:01

בשן / קריעה שלא ניתנת לאיחוי.עצוב. / 19/09/2016 16:24

טיני / תודה לך על הקריאה ועל התגובה. / 19/09/2016 19:53

גליה אזולאי / כל כך עצוב השיר הזה, כא / 20/09/2016 00:49

יום טוב צבי / זכרונות קוראים לי / 20/09/2016 08:08

יצחק אור / דממה / 20/09/2016 09:04

זיגי בר-אור / היאוש לא פותר דבר. שיר / 20/09/2016 12:41

גדי רוט / שלום לך טיני יקרה יפה הוא שירך האמת מאוד צרגש וקורע את הלב והנשמה ~love~ / 20/09/2016 18:18

חזרה ליצירות

התחברות