חייל של אהבה

האור, שחדר מבעד לתריס הזקן

כמו לראות אם טובה הארץ

חולל על גופך

פסים של שמש

כלוח שחמט לאביונים

בו אני, חייל של אהבה

היו אלה ימי

 הסער הגדול

בהם , כלי משכן הזהב אשר לנו

ידעו אוהל מועדי אהבה

אחר, ניסינו לעצור את הים-

וכשלנו

בימים אלה, חזרתי אל הים שלנו

מצייר אותך בחול, בעיניי

מביט בזוהר החוזר מהגלים

רואה עת בהק על עורך

וכיצד אורות המפרץ, תינו חסדי אהבה

עם חידודי הפקר בשרך

אני עדיין רואה,

את הצעיף הלבן מוטל על החוף

כמו דגל כניעה

וכיצד עירומך ניגלה אט אט

עם כתום האור העולה

כמו מסמיק , עם סימני התשוקה

בצהריים הכתה שמש זנותית קשה

פוגעת בכחול היפה

מטאטא אדוות לא רחומות לחוף

כמו עלי כותרת מתים

ברוח סוערה

פעם אמרת לי

"כוכבים נופלים

הם אהבות נכזבות

ועלים, עלים נושרים-

אהבות אבודות"

ואני לא שאלתי.