רגע של השראה

לכובע שלה

לכובע שלה אינספור מחשבות

מסתוככות תחת טרדות חייה

בהסתעפויות ובצמתים תוהה אנה תפנה

מבקשת מענה מן המים הזורמים.

כמו סידהרתא לוחש לה הנהר סודותיו:

בתוכך פנימה שלווה ומפלט

שבהם יכולה את להתכנס בכל שעה ולשכון  בתוכך.

ויגיד לה רזיו: אהה, הסבל למינהו-כלום אינו אלא זמן

עינויי הנפש והחרדות למיניהם-כלום אינם אלא זמן

משגברת על הזמן, משסילקת את הזמן מהרהוריך-

כלום לא סילקת וגברת על כל קושי

על כל דבר עוין שבעולם?

ובצלו של העץ המיטיב

שהתה שעות ארוכות

יש אומרים ימים שלמים

אחרים טוענים כי היו אלה חודשים על גבי חודשים

ישובה כך, מאזינה לרחשי עולם

והתאוררה!

*מסתוככות-שילוב של משוחחות וכובע המסוכך מן השמש.

התאוררה-התעוררות והארה.

את כה מוכשרת-גם בכתיבה וגם בציור. ומי יודע בעוד אילו תחומים שאיני יודעת עליהם. הציור הזה פשוט מקסים ומעביר סיפור שלם. בקרוב תשלחי לי עוד אחד לבמת הדיון.

כמו החכמה הזו בציורך-אני מנסה ללמוד להודות על ההווה. על כל מי שיש כאן, שזו איכות של ממש. גם אם פחות מהנוכחים שהיו בעבר. אין מה לעשות-הפייסבוק נגס בכל אתרי הכתיבה. כולם נסגרו שזה עצוב. ונותר רק דרך המילים-שזה מדהים! למרות הכל אנחנו פה בכמות יפה של כותבים ועל כך יש להודות. בעיקר על האיכות האנושית. ותמיד ניתן להביא עוד כותבים, מאנשים שמכירים.