שירים

אני משורר את החיים




אני משורר את החיים. 

בדרכי שלי אני עולה  

על האוטובוס ההוא מלפני ששים שנה,

 אתם לא תאמינו כמה טוב היה 

הכריך שאמא הכינה 

עם הגבינה הלבנה והבצל הירוק

שהריח לי את שדות הארץ.

אתם לא תאמינו כמה אהבתי

את ורדה ט. היפה שם בגן הנדיב

בזכרון מול רכס הכרמל-

אבל בכיתה ג היא הלכה ללא שוב,

וכבר הפסקתי להתגעגע מזמן,

אבל הנה זה שב ועולה וחוזר: 

ממש כמו הלילה ההוא בנתניה,

כשלואיג'י שר את "פיטייה" ועשן

התאבך לו ממקום לא ידוע,

והן תזכרי איך משם רצנו אל

הים,

 והגלים היו אפורים כמתכת,

ואת אמרת : שמור  לי את חיי.

ואני, ערל לב שכמותי, משורר את

חיי שלי, בדרכי שלי, בגעגועי שלי-

ואת הלכת ואינך,

ובכל זאת לא שכחתיך-

הן תראי:

 את בית בשיר.



תגובות