הִתְאַוֵּיתִי לַשָּׁוְא אַךְ לַגַעַת

גַּלִּים שֶׁל עַצְבוּת נִשְׁבְּרוּ עַל חַיַּי

וְעַכְשָׁיו הַדְּמָמָה שֶׁאַחְרֵי

מִמְצוּלוֹת הַשְּׁתִיקָה תְּהוּדַת כְּאֵבַי

אֶל לִבִּי תְּדַבֵּר עוֹד הַרְבֵּה

עַל אוֹתָם לֵילוֹת סַעַר

בָּם כִּלִּיתִי נַפְשִׁי

אֵיךְ אִבַּדְתִּי עַצְמִי שָׁם לַדַּעַת

בְּתוֹךְ כְּלִיל שְׁלֵמוּתֵךְ

טוּב עֵינַיִךְ, שְׁתִיקָתֵךְ

הִתְאַוֵּיתִי לַשָּׁוְא אַךְ לַגַעַת

בְּלִבֵּךְ הַשָּׁמוּר, הַנָּצוּר כְּבַת עַיִן

בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ מִנִּי חֵטְא

עִם לִבִּי הַשָּׁבוּר, הַפָּרוּץ סְיָג לוֹ אַיִן...

הִתְאַוֵּיתִי לַשָּׁוְא,

אֶת עַצְמִי וּבְשָׂרִי לָךְ לָתֵת