נומיקו,זוהרת מאי פעם

אודי היקר,
שיר עדין, אינטימי ומלא חום, שמצליח ללכוד ברגעים ספורים עולם שלם של קרבה, אהבה ותשוקה. נומיקו מצטיירת כדמות זוהרת, והמפגש ביניכם מקבל נופך כמעט חלומי , בין כתף, לחישה, קנקן גדול ונסיעה שעדיין אינה יודעת לאן.

אהבתי במיוחד את הסיום הפתוח – „טרם החליטה לאן” – שמותיר את הקורא עם תחושה שהדרך עצמה היא העיקר, ושכל עוד יש אהבה ורצון להיות יחד, היעד כבר יימצא.

שיר יפה, אנושי ומרגש.

יום טוב ושקט

שמוליק