חזרה ליצירות
שירים

משהצטעפו שתיקותיה של אשתו

אודי גלבמן | (22/08/2014 06:13) | 89 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
משהצטעפו שתיקותיה של אשתו:
מן הרגע בו היתה מניחה
את שלט הטלביזיה על הרצפה הקרה-
ועד יעלה בקר,ובכלל-
חש סמיון את שממון הלילה
את ניגון הצרצר שכולו בדידות,
את תשוקתו למגע -הנודדת לאין כתובת.
את הצללים השותקים-בקפאון הקירות.

ונבוך ושותק התעטף באדרת מנוסתו
אל ימי הגימנסיה ,אל הימים בהם היה
מאוהב בסתר באנה קרנינה ,מדמה עצמו
לוורונסקי היפה,
 ואגרות אהבה  ותשוקה
 כתב לה במעבה הלילה המחבק ,
הנוגע לפתע.
וכמו התעלסו איתו המילים:
והריהו הקצין וורונסקי המעביר
את ידיו ברטט על שפעת שיערה
וידיה ,ככנור- משיבות לו במיתר מיתר
של נגיעות, וחייו לו מנגד
 כמו אינם אפורים עוד:כמו מתנגנים 
כמצג אלוהי של  אגם הברבורים.

ועוד מעט ישים פעמיו
אל כרכרת הסוסים הלבנים,
ומיטת האפיריון הרכה כשדיה של אנה
בעלות השחר,
ופתיתי קונפטי מושלכים לעברו ברדת המסך,
בשקוע רצפת האולם בו יככב.

 ועתה,משתם הלילה, ישוב מושלך- אבוד אל הרגע
בו יתעורר, ואשתו פוכרת זרועותיה
 אל האין.
אל הלא מילים.
 ואנה תשוב -בלילה הבא 
 

תגובות

חזרה ליצירות