מְגִילָת רוּת/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                                     

טז. וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ:

כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.

יז. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף-

-כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.(רות א)

מְגִילָת רוּת/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

רוּת בַּת מֶלֶךְ מוֹאָבִי,

לֹא עָזְבָה אֶת נָעֳמִי .

גַּם כְּשֶׁאִבְּדָה אֶת מִשְׁפַּחְתָהּ,

וְשֶׁבָּהּ לִיהוּדָה "רֵיקָה".

"בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלְךָ"

"אֱלֹהֶיךָ אֱלֹהֵי"

אֶת בֵּית אָבִיהָ הִיא עָזְבָה.

בְּנָעֳמִי דָּבְקָהּ בְּכָל כּוֹחָהּ.

רוּת  הַגִּיּוֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה,

לֹא הִתְנַכְּרָה וְלֹא נָטְשָׁה .

בְּאַהֲבָה וּבְהַקְרָבָה ,

אֶת תּוֹרַת מֹשֶׁה קִבְּלָה .

בְּהַנְחָיָתָהּ שֶׁל  נָעֳמִי,

בִּשְׂדֵה בֹּעַז שְׂעוֹרִים לִקְּטָה.

כְּשֶׁשָּׁמַע מִי הִיא וּמַה,

עַל מַחְסוֹרָהּ הֵטִיב עִמָּהּ.

רוּת כָּבְשָׁה אֶת לְבָבוֹ,

נָעֳמִי אָמְרָה שֶׁהוּא "קְרוֹב".

לָכֵן אוֹתָהּ יוּכַל " לִגְאֹל".

לְיַבֵּם אוֹתָהּ כַּחוֹק.

לְפִי הַדִּין רָצָה לִנְהֹג,

לֹא רָצָה אוֹתָהּ "לִגְזֹל".

בְּשַׁעַר הָעִיר מוּל הַסַּנְהֶדְרִין,

בֹּעַז וְרוּת נָשְׂאוּ כַּדִּין.

בִּזְכוּת הַדְּבֵקוּת בָּאֱלֹקִים,

רוּת זָכְתָה לַחֲסָדִים.

אַתְּ עוֹבֵד בְּכוֹרָה יָלְדָה,

נֵצֶר וְחֹטֶר לַמְּלוּכָה.

נְסִיכָה בַּת מֶלֶךְ מוֹאָבִי,

רוּת הַגִּיּוֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה.

סָבְתָא רַבָּא שֶׁל דָּוִיד,

בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל זָכְתָה.

שבוע טוב ומבורך,
חג שמח